ביולי 2022 יצאנו לטיול של חודש וחצי בסקנדינסביה בהרכב של זוג הורים ושלושה בנים - זיו (8), תום (כמעט 5) ויובל שהיה אז בן 4 חודשים. חופשת לידה שלישית, חופשות גנים ובית ספר, ועידן פוסט קורונה שבו גם בעלי הצליח לדמיין עבודה מרחוק התגשמו יחד לכדי הטיול המהמם הזה.
הפעם לא תכננתי את זה המון מראש, ורק כשלושה חודשים לפני החלטנו על הכיוון והתחלתי לתכנן. את כל מקומות הלינה הזמנתי מראש בין חודשיים לשבועיים לפני הנסיעה, בעיקר בairbnb, כשהתחלתי מלהזמין את הלינה במקומות האורבנים בהתחלה ובסוף ואז לאט לאט בניתי את המסלול בדרך. מאחר והיה לנו הרבה זמן ותכננו לשהות יותר זמן בכל מקום מהזמן שנדרש ״נטו״ כדי לראות כל מקום וממה שרב המסלולים שקראתי עליהם עושים - חפשתי מקומות לינה שהם חוויה וכיף לשהות בהם גם אם לא נוסעים לשום מקום ביום מסוים. דרך מקומות הלינה השווים שמצאתי והפניות שלהם גם הרכבתי את המסלול.
טיול שמתחיל בשבוע אורבני בסטוקהולם בירת שוודיה > השכרת רכב ונסיעה לקאנטריסייד של שוודיה > מעבר לנורווגיה וכמה ימים ליד אוסלו > ברגן והפיורדים הנורווגיים > שבוע על אי כמעט פרטי באולסונד > הצפנה של כמה ימי נסיעה על דרך יפהפיה עד לאיי לופוטן > כמה ימים מדהימים בלופוטן > מעבר גבול חזרה לשוודיה > החזרת הרכב וטיסה מקירונה לקופנהגן בירת דמנרק.
לגבי חלק אחד בטיול לא הייתי בטוחה - האם נרצה להצפין בנורבגיה כל הדרך צפונה לאיי לופוטן, נסיעה מאד מאד ארוכה של כמה ימים וכמה כמה ימים חזרה לסטוקהולם אחר כך, ולא ידעתי איך יהיה לנו עם תינוקי כזה קטן בנסיעות כאלה.. אז השארתי שבועיים של חלון זמן לפני השבוע האחרון בקופנהגן ואמרנו שנחליט במקום. בפועל היה ממש קשה להחליט והחלטנו ממש יום לפני הרגע שבו היינו צריכים או לנסוע צפונה או לחזור דרומה. בסוף החלטנו כן לנסוע את ההלוך אבל להחזיר שם את האוטו ולטוס בחזרה. זו הייתה החלטה מעולה כי לופוטן והנסיעה לשם היו אחד השיאים של הטיול...
את הרכב שכרנו בשוודיה כי שם זה היה זול משמעותית מאשר בנורווגיה או בדנמרק אבל בדיעבד עם העלויות המשוגעות של הטיול הזה אולי זה כבר לא היה כזה משנה. אפרט על העלויות בסוף.
תמצית המסלול:
יום 0 - טיסת עם Air Norweigian לסטוקהולם
ימים 1-5- סטוקהולם
ימים 6-9 - קאנטרי סייד בדרום שוודיה וביקור בגוטנבורג
ימים 10-12 - חצייה לנורבגיה, לינה על הפיורד במרחק חצי שעה מאוסלו וטיול באוסלו
יום 13 - Eidfjord ומפלי Voringfossen
ימים 14-17 - נסיעה ושהות בברגן והאיזור, פארק חבלים
ימים 18-20 - נסיעה ל Aurlandsfjord וכמה ימים באיזור, דרכי נוף עוצרות נשימה
יום 21 - נסיעה לכיוון Alesund עם עצירה בקרחון בריקסדייל
ימים 22-26 חווית מגורים אדירה על אי כמעט פרטי ליד אלסונד, טיול לגיירנגר, התצפית של אלסונד, שיטוטים במפרצים עם סירת המנוע שהגיעה עם הבית שגרנו בו
יום 27 - נסיעה צפונה והדרך האטלנטית
יום 28 - נסיעה צפונה על כביש 6
יום 29 - כביש fv17 kystriksveien המאלף (!!! וכל סימן קריאה נוסף לא יספיק)
יום 30 - יום מנוחה על כביש 17
יום 31 - הפלגה לאיי לופוטן
ימים 32-25 איי לופוטן המקום הכי מיוחד בנוברווגיה
ימים 36-37 נסיעה לכיוון שוודיה ועצירה בנארוויק
יום 38 - מעבר עם הרכב מנורבגיה לשבדיה>טיסה לדנמרק
ימים 39-44 קופנהגן דמנרק
יום 45 טיסה עם air norweigian חזרה לתל אביב
את ההקדמה עד כה כתבתי עכשיו בדיעבד כמעט שנה אחרי הטיול.
מכאן, את הפרקים היומיים אני מצרפת מהיומן שכתבתי תוך כדי הטיול והעלתי לאינסטגרם ולפייסבוק יום יום במהלך הטיול...
יום 1 - היי סטוקהולם
אחרי מסע מתיש הגענו סוף סוף באמצע הלילה לאיירבנב שלנו בסטוקהולם וקרסנו לישון. הטיסה עצמה אמנם רק 4.5 שעות אבל בגלל הפאניקה בחדשות על תורים של שעות הגענו מלא מראש וגם היה עיכוב של שעה בטיסה. לפחות כל המזוודות הגיעו..
בבוקר קמנו לראות דירה מהממת מלאת סטייל סקנדינבי, עציצים ומרפסת חלום שצופה אל המים של האגם עם מעגן סירות קטן. כל סטוקהולם מורכבת מהמון איים מפרצונים ומלא מים ביניהם..
בילינו את הבוקר בבית בעצלתיים, הילדים גילו מלא צעצועים בדירה ובני הספיק גם לעבוד. בצהריים יצאנו לסיבוב קטן על האגם כאן ליד הבית ואפילו מצאנו פטל בשיחים והמשכנו למרכז העיר לאיזור העיר העתיקה gamla stan לסיבוב היכרות. הסתובבנו כמה שעות והעיר נראית ממש כיפית אבל היום הראשון תמיד overwhelming מדי ודי מהר (ואחרי שהילדים גם שגעו אותנו) נגמרנו שוב
יש לנו 6 לילות כאן לפני שנעבור ליעד הבא..
*בתמונה - אני מתענגת על השילוב בין שקט+נוף+סולרו שבעלי הדירה השאירו לנו בפריזר
לינק לדירת האיירבנב בסטוקהולם: https://abnb.me/D99TjqAJ1sb
יום 2 - סטוקהולם
קמנו אחרי מלא שינה (8 כן? הכל יחסי ) ואני יצאתי לאגם מאחורי הבית לעשות יוגה, מצאתי ספוט מהמם וזיו הצטרף אלי. ראינו שכל כמה דקות אנשים מגיעים לשם עם בגד ים וקופצים לשחות... יש מד טמפרטורה קטן במים וזה מראה 21 מעלות אז נראה לי אפשרי.. נחזור לעשות את זה מתישהו בימים הקרובים.
בצהריים יצאנו לכיוון סודרלאם, אחד האיים של סטוקהולם וטיילנו בו כמה שעות, חצינו את כולו ברגל החל מהפארק הענקי שנמצא בקצה אחד ועד לאיזור המפורסם יותר של מבני העץ העתיקים לצד המבנים החדשים והכנסיה בקצה השני.
הבית שלנו נמצא די רחוק מהמרכז שזה קצת מעיק אבל מצד שני הדירה והנוף סביבה מהממים אז זה הטריידאוף.. הילדים נהנים מהנסיעה באוטובוס ובמטרו יותר מאשר ההליכה בעיר אז זה גם משהו
התחושה שלי מסטוקהולם ומהאנשים שבה בנתיים היא שהציוויליזציה התקדמה כאן שלב אחד מעלינו ובכיוון הנכון..
יום 3 - סטוקהולם
הבוקר היינו חייבים לבדוק את המים באגם שמאחורי הבית שלנו! המים קרירים אבל היה ממש כיף. מאוחר יותר יצאנו שוב לעיר והלכנו שוב לעיר העתיקה Gamla stan, הסתובבנו ברחובות, בקרנו בכיכר המרכזית ליד מוזיאון נובל, ארמון המלך, עברנו בגשרים השונים של העיר, לקחנו שייט לאי djurgarden והלכנו לראות את הספינה המפורסמת במוזיאון Vasa שטבעה ב1628 ושוחזרה בצורה מדהימה, ו...הלכנו אולי מיליון צעדים!
יום 4 - גרונה לונד הלונה פארק של סטוקהולם
תכננו ללכת ללונה פארק לקראת סוף הימים שלנו בסטוקהולם כדי לעשות כיף לילדים. לקחנו שייט אל האי djurgarden שכולו מלא בפארקים ומוזיאונים. ממה שקראתי משום מה היה נדמה לי שהפארק לא גדול ונוכל לטייל בו באיזי ולעלות על כמה מתקנים שנרצה אבל הסתבר שיש בו המון המון מתקנים שווים ועברנו ממתקן למתקן עד השניה האחרונה השוס הוא גם הנוף היפהפה שנשקף מהפארק והמתקנים הגבוהים שבו מעל כל הארכיפלג של העיר.
התמונה האחרונה מהספוט של היוגה הבוקר מאחורי הבית.. זמן לעצמי
יום 5 - יום מנוחה
פעם בכמה ימים עוצרים קצת לנוח.. השעמום מביא איתו לפעמים את הגילויים הכי שווים. מעבר להרבה רביצה בבית יצאנו לסיבוב בשכונה וגילינו בית קפה מהמם שמצוי בחווה שהייתה שייכת לאלפרד נובל ושם הוא ערך את הניסויים שלו בגליצרין והמציא את הדינמיט ב1867. בכל האיזור יש בונקרים ששמשו את הפיצוצים.
אחה"צ יצאתי לבד לשחייה באגם ובערב ניסינו את הוולט המקומי הילדים נהנו מזמן נינטנדו טלוויזיה ומשחקים.. מחר עוזבים את סטוקהולם אל היעד הבא
יום 6 - נוסעים לקאנטרי סייד בדרום שוודיה
הבוקר עזבנו את סטוקהולם ואת הדירה שהרגשנו כל כך בבית בה ונסענו לאסוף את האוטו שהזמנו לחודש הקרוב.
בקושי בקושי הצלחנו לדחוס את כל הדברים שלנו אל האוטו ויצאנו לקנות עגלה חדשה ליובל. נפרדנו מהאינגליזינה האהובה ששמשה אותנו אותנו עוד מלפני 8 שנים עם זיו...
יצאנו לנסיעה של 450 ק"מ אל הairbnb הבא שלנו בקאנטרי סייד של דרום שוודיה, כמה עצירות בדרך והגענו לדירת גג קטנה וחמודה מעל הגראז' של המשפחה שגרה בבית הסמוך.
התרווחנו במרפסת, הכנו ארוחת ערב וראינו שקיעה שנמשכה עד משהו כמו 10 וחצי בערב..
האגם ממש ממול, מחר נצא לחקור את האיזור
לינק לבית באיירבנב: https://abnb.me/S2T2CWhK1sb
יום 7 - בקאנטריסייד של דרום שוודיה
גילינו איזור מהמם ורגוע רגוע.. חוף רחצה עם גן שעשועים, רציף לסירות, ורפסודות על המים שאפשר לשחות אליהן ולקפוץ מהן. המים קרים אז אי אפשר להשאר בהם יותר מדי זמן. תום היה במים בערך 5 דקות עד שנהיה לו קפוא מדי, וזיו שחה איתי עד הרפסודה הרחוקה שרק בדיעבד הבנו שהיא הייתה יותר רחוקה משחשבנו
בצהריים אכלנו במסעדה @vedhouse עם הפיצות הכי טעימות שאכלתי מחוץ לאיטליה ועשינו מלא קניות בסופר שיהיה לנו לימים הקרובים. לקח מלא זמן לתרגם כל דבר אבל בסוף מצאנו.. כולל מזרן יוגה ומחבטי בדמינגטון!
בערב הילדים לא הכי בעניין של ללכת לישון, במיוחד כשבעשר עדיין יש אור מלא בחוץ, מה שלא משאיר לנו יותר מדי ערב לעצמינו בסוף גם הם קרסו ואנחנו ניסינו לראות severance אבל נרדמתי אחרי בדיוק רבע שעה
יום 8 - בקאנטריסייד של דרום שוודיה
הלילה יובל לא ממש רצה לישון והיה לנו לילה קשוח. המטרה היומית הייתה שנ"צ אחה"צ 🙂
רבצנו באגם, שחינו, שחקנו בדמינגטון, הילדים גילו את החצר האחורית פה עם הטרמפולינה.. זיו עבר בין החופים דרך המים וזה היה יפהפה 🤩
אחה"צ החלום הוגשם וזכינו שנינו לשנ"צ ארוך!
בערב זמן שבני שחק בנינטנדו עם הילדים יצאתי להליכה עם יובלי, הוא נרדם בעגלה ואני עשיתי יוגה מול המים והרגשתי הכרת תודה גדולה על הזכות להיות כאן, בדיוק ככה 🙏
כשתכננתי את היעדים בטיול רציתי לעשות איזון בין יעדים יותר אורבניים לכפריים, ורציתי שאחרי סטוקהולם יהיה לנו מקום להרגע, לילדים לנוח ולשחק חופשי כמו שהם אוהבים בלי הגבלת זמן ובלי שאנחנו מזרזים אותם שצריך לצאת לפה וצריך להגיע לשם. לבני יהיה יותר זמן עבודה. מפה אנחנו עוברים לנורבגיה ומתחילים להצפין אז יהיו עוד מלא מקורות מים אבל יותר ויותר קר אז הסיכוי שנוכל להתרחץ במים לא קפואים יהיה נמוך 🥶 והמקום הזה הוא בערך באמצע הדרך בין סטוקהולם שוודיה לאוסלו נורבגיה, אז לכן אנחנו כאן 🙃
יום 9 - יום טיול לגוטנבורג
יצאנו לטייל בגוטנבורג שהיא העיר השנייה בגודלה בשוודיה ונמצאת 50 דקות מהבית שלנו.
טיילנו ב Haga שזה האיזור העתיק יותר ומלא בבתי קפה ומסעדות. בשוודיה יש תרבות בתי קפה נהדרת, יש המון מהם ואפילו יש מילה יעודית בשוודית שמשמעותה 'הפסקת קפה' - FIKA. הם לוקחים כאן את ה fika שלהם ברצינות ויש גם מיני מאפים.. ניסינו את הkunelbulle שזה מאפה קינמון רק כי ראינו שזה מה שכולם לקחו ביתר השולחנות אבל בסוף לא בני ולא הילדים לא נגעו בזה ונותרתי עם זה לבדי. לא יכולתי להתאפק והזמנתי גם עוגת לימון פיסטוק שהייתה מעולה ותום עזר לי לחסל אותה
גוטנבורג בנויה עם המון תעלות וגשרים, קצת כמו באמסטרדם וטיילנו דרכם לכיוון האיזור החדש. גילינו שוק אוכל מקורה וחמוד והצטיידנו בו עם בגט גבינות נקניקים וכו לפיקניק, והמשכנו לטייל בעיר.. מצאנו גם חנות שיש בה משחקי נינטנדו וזיו בחר לעצמו שני משחקים חדשים באושר גדול מהכסף שהוא קבל ליומולדת מהחברים לכתה.
בדרך עברנו דרך רשת פסטפוד בשם max שראינו עוד בסטוקהולם ורצינו לנסות ולא יצא אז החלטנו לדחות את הפיקניק גורמה שלנו ולאכול ג'אנק מצוין במקום
בתכנון היה גם לבקר בגנים הבוטנים בעיר אבל השעה הייתה כבר כמעט 6 כשחזרנו לאוטו ולא היה מצב. במקור גם שמנו חניה רק ל3 שעות כי זה מה שחשבנו שנסתובב בעיר.. אבל באמצע בני קפץ עם קורקינט של ליים להאריך לנו את החניה ב3 שעות נוספות.. איכשהו אנחנו אף פעם לא מפנימים שעם 3 ילדים עם צרכים ורצונות שונים, וגם רצונות שלנו ההורים להגיע לכל מיני מקומות הכל לוקח לנו מלאאאא זמן
חזרנו הביתה בערב ועשינו את הפיקניק שלנו במרפסת עם כל המטעמים שקנינו
היום זה היום האחרון שלנו כאן בשוודיה לפני שחוצים לכיוון אוסלו בנורבגיה..
יום 10 - חצייה לנורבגיה ופארק הפסלים של אוסלו
עזבנו את הבית שלנו בדרום שוודיה ונסענו 3.5 שעות לכיוון היעד הבא שלנו, 40 דקות מאוסלו נורבגיה. בדרך חוצים את הגבול אבל אין באמת גבול בין שוודיה לנורבגיה, סתם כביש שממשיך מפה לשם עם קניון ענק ליד הגבול בצד השוודי שבו כנראה הנורבגים יכולים להנות ממחירים שוודים.
בדרך עברנו בפארק הפסלים vigeland באוסלו והוא היה פשוט יפהפה, אינסוף פסלים של דמויות אנושיות. משהו בדמויות האלה, במבטים שלהן, בתנועות שלהן הפנט אותי..
כל הדרך מאוסלו אל האיירבנב שלנו הייתה תעלות אחרי תעלות שחצו את ההר ובין לבין הדרך רצופה בנופים של הפיורד שאוסלו יושבת עליו.
בערב הגענו אל האיירבנב שנגלה כצימר עם מרפסת משוגעת מעל נוף יפהפה על האגם.
הנורווגים לא מאמינים בלהציע לך את המיטות ואיזה כיף לנו להציע עכשיו 4 מיטות ולהשכיב תינוקי עייף לישון ולהכין ארוחת ערב לילדים וכל יתר הסידורים של החיים עצמם שמגיעים איתך לכל מקום בעולם
מחר יום חדש ונתפעל מחר מהפלא שאנחנו נמצאים בו
לינק לבית באיירבנב: https://abnb.me/DQPIn47J1sb
יום 11 - אוסלו
קמנו בבוקר לגלות את הבית המופלא שאנחנו גרים בו, באמצע יער ומעל האגם.
אנחנו ישנים כאן עם וילונות סגורים כי השמש זורחת כבר ב4 ומשהו בבוקר.. יובל ואני קמנו ראשונים וראינו את הנצנוץ של השמש על המים, רגע יוצאת מהעננים ורגע מסתתרת. קפה על המרפסת וריקוד קטן בלב.
בוקר איטי בבית, הילדים משחקים באייפד ובמשחקי קלפים וקופסא שיש כאן, ובזמן שיובל ישן שנת בוקר פרגנתי לעצמי יוגה על המרפסת
החלטנו לרדת לחוף שנמצא כאן ממש מתחת לבית וגם יש כאן סאפים שעומדים לרשותנו שהייתי חייבת לנסות! המים רגועים רגועים, יש מלא סירות עוגנות אבל אנשים לא ממש רואים..
לקחתי את הילדים לסיבוב על הסאפ אחד אחד ופעם אחת גם שלושתנו יחד בזמן שבני בלה עם יובל על החוף ולא יודעת מי נהנה יותר הילדים או אני
אחה"צ יצאנו לאוסלו וטיילנו בה כמה שעות, רחובות צבעוניים עם מלא ציורי קיר, פסלים, בתי קפה ואנשים יושבים בשמש ושותים בירה אכלנו ב @oslostreetfood שזה מתחם אוכל מהמם של דוכני אוכל לפי מדינות וישיבה משותפת.
היה נהדר עד שהילדים התחילו להתחרפן וזיו הכריז שלטייל בעיר זה לא מעניין. מצד שני - הם רגילים לזה שאנחנו סוחבים אותם לכל מקום מגיל אפס.. מעניין עד איזה גיל שלהם נוכל למשוך את זה
יום 12 - יום בריכה
כשיצאנו לטיול חשבנו שיכול להיות נחמד פעם בשבוע ללכת לבריכה, סתם בריכה מקומית איפה שלא נהיה כדי שאני אוכל להמשיך לשחות כמו בארץ ולילדים בריכה זה תמיד כיף. בפועל עד עכשיו כל פעם שעלתה האפשרות חשבנו שחבל על יום שמשי שאפשר לטייל ולהנות מהמקומות שהיינו בהם ונלך לבריכה ביום גשם. היום התחזית הראתה גשם וזו הייתה הזדמנות מצוינת. גילינו בריכה מקומית מקסימה עם מגלשה שהילדים התגלשו בה שוב ושוב עשרות פעמים, בריכת מים חמימים, ומקפצות של מטר, 3 מטר ואפילו 5 מטר!
ביתר הזמן נהננו מהצימר שלנו..
מחר עוזבים כאן ונוסעים מערבה לכיוון ברגן והפיורדים.
יום 13 - Eidfjord ומפלי Voringfossen
עזבנו את הבית ליד אוסלו ויצאנו מערבה לכיוון Eidfjord.. מרגע לרגע הנוף נהיה יותר דרמתי והררי ובגבהים עוד שוכב קצת שלג. פתאום נהיה קר ורטוב ואנחנו מבינים שצריך כבר להוציא מלתחת החורף מהמזוודות שיהיה בשלף.
אחרי 3 וחצי שעות הגענו למפלי Voringfossen שיורדים לתוך נקיק יפהפה בין הצוקים ומשם המשכנו לתצפית מעל Eidfjord. כדי להגיע לתצפית היינו צריכים לעבור בתעלה ארוכה וקצת מפחידה שעולה במעלה ההר ורק כשהגענו למעלה גילינו שהעלייה היא רק בשעות עגולות והירידה בכל וחצי (פספסנו את השלט) ואנחנו עלינו בדיוק בוחצי עברו ממול כמה מכוניות אבל הצלחנו לעבור בסדר גמור..
מעונן היום וגם קצת מטפטף אז למעלה חצי רואים את הנוף של הפיורד אבל גם החצי מרשים יובלי אכל בפסגה, קצת תמונות, והגשם התחיל להתגבר ורצנו לאוטו..
את הערב סיימנו בבקתה קטנה ב ulvik camping על המים. עוצרים פה רק ללילה אחד בדרך לברגן כי הנסיעה לברגן הייתה ארוכה מדי ליום אחד. גשום אז אי אפשר ממש לשבת בחוץ.. בני מכין פסטה, לילדים יש גלריה ענקית למעלה והם מרוצים! ארוחת ערב ונטפליקס במיטה.
יום 14 - נוסעים לברגן
קמנו בבקתה ליום גשום והכנו פנקייקים כל הנסיעה לכיוון ברגן עוברת לצד הפיורד שבטח ביום שמשי נראה מהמם אבל אנחנו ראינו בעיקר עננים וגשם
כשהגענו לברגן היה לנו להעביר את הזמן עד 4 ומשהו בגשם והאפרוריות יצר חשק גדול להתנחם באוכל סיני ובמיוחד מרק וון טון ומצאתי משהו שנראה מבטיח בגוגל מפס אבל הגענו והיה סגור.. התפשנו על הכי קרוב לזה שהיה פתוח והגענו למסעדה תאילנדית קטנה עם אוכל מצוין!
ראינו קצת את העיר בדרך מהאוטו והיא נראית מקסימה. התחזית לימים הקרובים היא גשם כל יום כל היום אז מקווים שתהיה קצת הפוגה ונוכל לטייל בעיר..
אחרי המסעדה הצטיידנו בסופר ומטורף כמה קשה לאתר בסופר הנורווגי דברים כמו פירורי לחם (על האריזה הלא שקופה יש ציור של קציצות ), אבקת אפייה (כבר חשבנו שקנינו כזו בסופר הקודם ואחרי תרגומים עם גוגל טרנסלייט הסתבר שזה היה שמרים ולא אבקת אפייה), להבין איזו שמנת מתוקה היא רגילה מבין מיליון האפשרויות וכו'. נוסף על הקניות הרגילות היינו צריכים גם מצרכים כדי להכין עוגת יומולדת לזיו מחר.. אחרי ים חיפושים מצאנו הכל!
אחה"צ הגענו אל האיירבנב שלנו שנמצא חצי שעה מברגן והוא הוכרז על ידי הילדים להיות הכי מוצלח שלנו עד כה אחרי הבית ההוא בסטוקהולם! בעלת הבית הכינה לילדים מלא צעצועים הפתעות ופירות יער טריים מהגינה
חלק מהחוויה בטיול מתגלגל כזה זה בכל פעם לחוות בתים חדשים. הילדים מתרגשים לגלות את הבית החדש בכל פעם מחדש.. זה כבר בית מספר 5 שלנו בטיול הזה. מצד שני כל פעם לארוז ולפרוק ולדחוס את כל הציוד שלנו (שאיכשהו רק גדל כל הזמן.. או מתפרס בכל אופן) לאוטו זה קשוח.
בילינו את אחה"צ בבית.. מנוחה משחקים כביסה ועוד נגלה של שניצלים
לינק לבית באיירבנב: https://abnb.me/hIJ0n23J1sb
יום 15 - ברגן
מזג האוויר השתנה לטובה ומתחזית של יום גשום התחזית פתאום הציגה יום נטול גשם.. בחוץ יצאה השמש וניצלתי את שנת הבוקר של יובי כדי לצאת לעשות יוגה. בדקה האחרונה של הרגיעה והנשימה בסוף התחיל טפטוף ושכבתי לי שם לבד ובשקט עם הטיפות נופלות עלי.. קסם
יום ההולדת של זיו ( מחר והצגנו לו כמה אפשרויות ליום כיף שיבחר מביניהן. המועדפת הייתה פארק חבלים אבל מחר גשום אז הוחלט להקדים את פעילות היומולדת להיום!
הגענו לפארק החבלים hoyt og lavt bergen בסביבות 11 וחצי במחשבה שנבלה שם 3 שעות ונמשיך אל העיר. מפה לשם יצאנו משם אחרונים ב17:30 עם סגירת הפארק. זיו היה בעננים גם פיסית וגם רגשית
בפארק יש מסלולים כתומים קלילים שגם תום עשה, ומסלולים ירוקים שרק זיו ואני עשינו עם אומגות ארוכות ומטורפות! יש גם מסלולים אדומים כחולים ושחורים אבל אליהם לא הגענו (הם מעל 140 סמ וממילא בקושי הספקנו לסיים את כל הירוקים).
עברנו ממסלול למסלול בלי לנוח שנייה וסיימנו מותשים על אדי אדרנלין..
הביתה לארוחת ערב של סלמונים טריים וסטייקים מעולים שיש כאן בסופר, ואחרי שהילדים הלכו לישון הכנו עוגה ואת הקישוטים ליומולדת של זיו מחר.
יום 16 - ברגן
חגגנו לזיוי יומולדת 8 עם עוגת שוקולד כמו בבית ושעון חכם שהוא קבל במתנה
לארוחת צהריים הוא בחר שנאכל במקדונלדס ויצאנו להסתובב בברגן.. ברגן היא העיר השנייה בגודלה בנורבגיה וגם היא יושבת על פיורד. יש לה נמל גדול עם המוני סירות וגם ספינות קרוז ענקיות שעוגנות בה, ובתי עץ צבעוניים ומתוקים לכל אורך הנמל. טיילנו לאורך הנמל ובתוך העיר כמה שעות, הסתבר שגם היה באותו יום גם איזה פסטיבל תחבורה מקומי כי לכל אורך הטיילת עמדו כלי רכב עתיקים חלקם בני מאה - מכוניות אוטובוסים סירות מוניות.. היה ממש מגניב לראות למרות שהיה מפוצץ באנשים.
אכלנו במקדולנדס כפי שהובטח לילד היומולדת, מזל שהדרישות שלו לא גבוהות :)
מזג האוויר התהפך כל הזמן בין שמש נעים וטישרט לבין קפוא מעילים וכובע צמר..
היה יום מהמם והפעם גם הילדים נהנו מהטיול בעיר!
יום 17 - ברגן
היום האחרון שלנו בברגן ומהבוקר גשום וגם צפוי להיות ככה כל היום..
עשינו חצי יום בית, בני עבד קצת, אני הייתי עם הילדים והספקתי גם יוגה הפעם עם נוף רק מהחלון
בצהריים יצאנו לבקר באקווריום של ברגן שלא היה מרשים במיוחד, בטח ביחס לאחרים שהיינו בהם בעולם.. אבל ביום של גשם בלתי פוסק זו הייתה אופציה לא רעה
משם המשכנו לארוחת ערב מוקדמת במסעדה ברזילאית של אכול כפי יכולתך סטייל פפגאיו של פעם עם בשר שחותכים לך לצלחת הישר משיפודים ענקיים
חזרנו הביתה והילדים הבינו שמחר עוזבים אל היעד הבא וממש התבאסו להפרד מהבית.. חלק מהמסע הוא גם הריגוש שבגילוי מקומות חדשים אבל גם בעצבות הפרידה ממקומות אהובים שנכנסו לליבנו ואני מבינה אותם ממש, גם אני קצת עצובה מהפרידה הזו
מחר מתחילים להצפין לכיוון aurlandsfjord..
יום 18 - נסיעה ל Aurlandsfjord עוד בוקר של אריזה.. הילדים משחקים ואנחנו מתקתקים את הציוד ודוחסים הכל לתוך הוולבו. המעברים כבר נהיו סוג של טקס, כל דבר הולך למקום שלו, סוגרים את הדלת, המפתח לקופסה עם הקוד, מבט אחרון.. תמונה חושבת לי אם נחזור לפה מתישהו.. כנראה שלא. נוסעים צפון מזרחה לכיוון היעד הבא שלנו העיירה sogndal שנמצאת על הפיורד Aurlandsfjord. ככל שאנחנו מצפינים הדרך נהיית יפה ומרשימה וגם מזג האוויר נראה סביר, מעונן אבל בלי גשם.. לאורך הדרך רואים מלא מלא מפלים, כאלה של עשרות מטרים בצידי הדרך יורדים מהצוקים. עצירת פיקניק בדרך בנקודה יפה על המים עם שניצלים ומיני שאריות אחרות.. מהעיירה gudvangen שהייתה באמצע הדרך היו לנו שתי אופציות להמשך הדרך - שעה וחצי נסיעה או מעבורת של שעתיים וחצי (שגם הרכב עולה אליה) ועוברת בתוך הפיורד - אחת האטרציות הגדולות של האיזור. תחזית מזג האוויר הראתה שהיום יהיה הכי טוב מבין 3 הימים הקרובים ולכן החלטנו במקום על ההפלגה ולא לדחות אותה לימים הבאים.. המעבורת יוצאת ב18:00 ובנתיים בילינו בפארק ויקינגים ממש חמוד לילדים שבו יש תחנות שונות כמו זריקת גרזנים, חץ וקשת, תחפושות וכלי נשק, ועוד. הילדים ממש נהנו והנוף מסביב עם השמש שיצאה הפך את כל החוויה לכיפית במיוחד. בכלל אנחנו שמים לב כאן כמה ההשפעה של מזג האוויר על איך אנחנו חווים מקומות היא עצומה וזה מרגיש כל כך רנדומלי.. עלינו על המעבורת ועלינו לדק העליון להנות מהנופים. הנופים של המים וההרים מהפנטים. הרוח מהמים מקפיאה לילדים לא נראה שזה מזיז והם משתוללים וחוקרים את כל המפלסים.. מביישים אותנו ועושים מלא רעש הגענו מאוחר אל האיירבנב שלנו והלכנו לישון גם בלי מיטת תינוק כי שכחתי לבקש מראש וגם במיטה הכי לא נוחה בעולם לינק לדירה באיירבנב: https://abnb.me/mIdPXbZJ1sb
יום 19 - Aurlandsfjord
התעוררנו לבוקר אפרורי.. הילדים קמו ראשונים ולא ממש מצאו את עצמם עד שהם מצאו את השלט והנטפליקס והנינטנדו. מהמרפסת רואים את העיירה שלנו sogndal ואת ההרים שמסביב מלאים בעננים. לוקח זמן להתרגל למקום חדש..
בגלל האפרוריות והגשם בחוץ בילינו את מחצית היום הראשונה בבית, בצהריים החלטנו בכל זאת לצאת.
כדי לצאת מהעיירה צריך לעלות עם האוטו למעבורת של 10 דקות שחוצה את הפיורד לצד השני. פשוט מגיעים, עומדים בתור של מכוניות וכשהמעבורת מגיעה נוסעים פנימה. הכל מתקתק כאילו זה סתם עוד כביש. בני ואני יוצאים מהאוטו עם יובל ונהנים מהחוויה ולזיו ולתום זה לא ממש מזיז והם נשארים באוטו.. נראה שזה יקרה לנו עוד הרבה כאן בנורבגיה. בדרך חזרה שכנענו אותם כן לצאת
הנוף מעונן אבל יפה ממש ואנחנו נוסעים דרך העמק לכיוון כנסית עץ עתיקה מהמאה ה12, נותרו כמוה 28 בנורבגיה.
החזרה לעיירה שוב במעבורת, התחשק לנו בית קפה (עם גינה לילדים ליד שיקפצו ונשתה לנו קפה בשקט) אבל בית הקפה היחיד בעיירה כבר סגור, הילדים בכל זאת זכו לקפוץ בטרמפולינות שלידה ומשם המשכנו לארוחת ערב מוקדמת בפיצריה המקומית
מחר נסע לראות את כביש הנוף הכי מפורסם שיש באיזור והשארנו ליום פחות מעונן
יום 20 - Aurlandsfjord
יצאנו ל Aurlandsfjellet scenic route אחת מדרכי הנוף הידועות כאן באיזור ולתצפית Stegastein. קשה לתאר במלים וגם בתמונות את המראות והתחושות.. כל רגע יפה מקודמו וזה פלא להיות בתוך כל זה.
איזה מזל שמזג האוויר אפשר את זה היום ולא פספסנו את הדבר המדהים הזה!
בקרנו גם בעיירות Aurland ו- Undredal ולסיום נסענו בכביש במנהרה הארוכה בעולם Lærdal Tunnel באורך 25 ק"מ!
היום היה ללא ספק היילייט של הטיול
מחר עוזבים את האיזור ומתקדמים צפונה..
יום 21 - קרחון בריקסדייל ונסיעה לאלסונד
בוקר יומולדת.. מתעוררת ושומעת לחשושים בסלון בני והילדים חגגו לי הכי מתוקים שיש עם ברכות ושירים ועוגה וקישוטים
בסביבות 9 וחצי בני אומר: טוב נראה לי שאנחנו יכולים תוך חצי שעה להיות באוטו (התארגנות אריזה דחיסה לאוטו ו3 ילדים באמצע כולל יונק אחד, כי עוברים היום למקום חדש) הצחיק אותי בשעה 12 התנענו את האוטו ויצאנו לדרך
בתכנון היה שעתיים עד לקרחון בריקסדייל, לאכול שם צהריים איפשהו ולראות את הסביבה, ואז 3 וחצי שעות לבית החדש שלנו ליד אלסונד.
נסענו בתוך אינסוף עננים וגשם אבל כשהתחלנו להתקרב לאיזור olden והקרחון התבהר וראינו מה יש מסביב..
כשמגיעים לקרחון אפשר לעלות ברגל 45 דקות (בעלייה תלולה כל הדרך, בטח היה לוקח לנו שעתיים) או לנסוע בג'יפ קטן שמסיע אותך למעלה.. קנינו כרטיסים ועלינו והסתבר שזה היה הג'יפ האחרון להיום, איזה מזל!
הדרך למעלה מאלפת ועוברים צמוד למפל ענק שמרסס אותך במים! נתנו לנו כיסוי גדול כזה כדי שלא נרטב.. למעלה כשיורדים מהג'יפ עוד עלייה קטנה של 10 דקות ומגיעים ממש לקצה הקרחון. מראה משוגע!
משם לנסיעה של 3 שעות פלוס מעבורת קטנה בדרך אל הבית הבא שלנו.. שנמצא על אי קטן ליד אלסונד וההגעה אליו אפשרית רק עם סירה קטנה ובלי הרכב. קבענו עם בעלת הבית שנפגש ברציף בכתובת מסוימת שבה משאירים את האוטו והיא תקח אותנו עם הסירה.
הוויז הראה שלא כולל עצירות נגיע ב8 וחצי בערב.. כלומר אחרי 9. לא נעים. ניסינו לנסוע הכי דוך שאפשר! מהדרך התכתבתי עם בעלת הבית ולזמן מה היינו מעט מבוהלים כי כשאמרתי לה מתי נגיע היא אמרה שהיא פשוט תשאיר לנו את הסירה ברציף ונגיע לאי בעצמינו. עם הילדים והעגלה והמזוודות והשעה והמאוחרת ובלי ניסיון בלהשיט סירה זה לא היה נשמע רעיון כל כך טוב ובסוף היא שלחה אלינו את אבא שלה שאסף אותנו עם הסירה בדרך הרווחנו עוד חוויה מגניבה כי האיש החמוד הציע לזיו להשיט את הסירה ועשה אותו מאושר! כמה חוויות הוא כבר צבר לעצמו בגיל 8... לפני כמה זמן ספרנו והוא היה כבר ב19 מדינות (בסוף הטיול הזה יהיו
הגענו לאי וראינו את הבית הכיפי שלנו עם הנוף 360 לכל הכיוונים, וגם בקטע אבסורדי כמה למות רועות לצד הכבשים. מחר נצא לחקור את האי
לינק לבית באיירבנב: https://abnb.me/pYdTerXJ1sb
יום 22 - אלסונד
או מיי גאד יקיצה טבעית ב10 (תודה בני!) כבר התחלה טובה ליום..
העיר אלסונד מתפרסת על פני לשון ארוכה אל תוך הים ומלא איים סביבה. הבית שלנו נמצא על אי קטן מול העיר, אי שאפשר להגיע אליו רק עם סירה ובלי רכב.. על האי גרות כ10 משפחות.
בילינו את היום ברביצה בבית במרפסת וטיילנו על האי, יש כאן גן שעשועים קטן, כבשים ברווזים טווס וגם כמה למות בעלת הבית ספרה שהנשרים מפחדים מהלמות אז הם לא באים לגנוב את הגדיים הקטנים
אחה"צ קבלנו הדרכה על הסירה שתעמוד לרשותנו כל השבוע ויצאנו לשוט בסביבה.. הקפנו את האי והסתובבנו קצת בין האיים והילדים נהגו ונהנו נורא!
יום 23 - אלסונד
איזה כיף בבית הזה, באי הזה, בחוויה של להיות פה.
בני וזיו יצאו לסופר (סירה>אוטו>סופר>אוטו>סירה) וחזרו עם מלא כל טוב לכמה ימים.. אני תום ויובל בילינו את הבוקר בבית. בטיול הזה אנחנו הרבה יותר מבשלים והרבה פחות אוכלים בחוץ מטיולים קודמים, גם כי אנחנו הרבה יותר בבית ויותר חיים ממטיילים, גם כי המסעדות פה די יקרות (לא ממש שונה מתל אביב, אבל יקר כשמצטבר לאורך תקופה ארוכה), וגם כי בבית יוצא לנו כל כך טעים, במיוחד עם הסלמונים הטריים המדהימים והבשר המעולה שיש פה בסופר ובמסעדות פה די בינוני. אז בדרך כלל ארוחה אחת ביום בחוץ והיתר בבית, ולפעמים רק בבית פלוס פיקניקים
אחר הצהריים יצאנו לאלסונד, עיר נמל עם מלא סירות ואניות קרוז עצומות שעוברות בה. הסתובבו בעיר, עצרנו בבית קפה חמוד drapecoffee והתלבטנו אם לעלות לתצפית aksla בגלל העננים. החלטנו לעלות וגילינו תצפית מ-ד-ה-י-מ-ה על העיר והאיים סביבה
יום 24 - גיירנגר
קשה לבחור את התמונות של היום, יש כל כך הרבה מהן כי קשה היה להפסיק לצלם. נראה לא אמיתי אפילו...
נסענו לטיול יום לגיירנגר, אחד הפיורדים היפים (והמתוירים) בנורבגיה, עברנו בדרך הנשרים שמובילה אל הפיורד, פיקניק שניצלים (שהייתה לי מוזה להכין ב8 בבוקר) , עלינו לתצפית dalsnibba.. כל הדרך פיתול אחר פיתול והנוף פסיכי. אחרי כל זה חוזרים באותו המסלול הביתה אל האי
ימים 25-26 אלסונד
אחרי הנסיעה היפה אבל גם הארוכה אתמול התחשק לנו שוב יום בית על האי. העברנו את היום ברביצה,יוגה, בני עבד.. הילדים שחקו בחוץ. שמעתי כמה פרקים בפודאקסט של יהודית כץ שאני כל כך אוהבת וגם התחלתי ספר חדש. בשלב מסוים יצאנו לשחק בדמינגטון ומצאנו את עצמינו משחקים בין הכבשים והלמות מסתובבות סביבנו, מראה סוריאליסטי לגמרי
אחרי הרבה זמן שאנחנו רואים בסופרים כאן רק בירות סיידרים וקוקטיילים למיניהם, אבל לא יין או קמפרי, טרחנו טו גוגל איט ולראות שכל מה שמעל 4.7% מוכרים רק בחנויות אלכוהול מורשות וסוף סוף פקדנו כזו אתמול וקנינו בקבוק מלבק.. אז היום יש לנו יין, ושמש, ונוף ואנחנו נהנים מהאי.
וגם עושים כביסה ומכינים אוכל ואוכלים ומסדרים אחרי האוכל ונחים אחרי האוכל וחוזר חלילה
אחה"צ גם יצאנו לסיבוב עם הסירה ושטנו לכיוון העיר, כל פעם ילד אחר נוהג. באיזור העיר איפה שעוברות אניות הקרובים העצומות קצת מפחיד להתקרב עם הסירה הקטנטונת שלנו אז אנחנו מרחקים וחוזרים אל האי..
למחרת עשינו יום בריכה בבריכה באלסונד, אחלה בריכה מקורה עם מלא סוגי בריכות בפנים.. בריכת שחייה, בריכת קפיצות, בריכת גלים, בריכת משפחה חמימה ונעימה ועוד.. וגם מגלשות ומקפצות בגובה אימתני. ילדים קטנטנים קופצים מגובה של 8 מטר ועוד עם פליק פלאקים וסלטות לבד אל המים זיו העיז וקפץ פעם ראשונה ממקפצה של 3 מטר למים, בלי להתמהמה לשניה לי לפני הקפיצה מה5 מטר לקח כמה שניות להתרגל לרעיון ולקפוץ.. הרגעים האלה אחרי הקפיצה ובזמן הנפילה למים, אחרי ההתגברות על החשש ולפני הנחיתה במים הם פרייסלס. אסור לצלם בבבריכה אז עשיתי רק כמה תמונות בחשאי
בדרך חזרה מהבריכה, בסירה בדרך הביתה אל האי, השעה 18:30 ואנחנו עייפים נורא ורק רוצים להגיע.. 100 מטר מהאי המנוע נכבה. לאאאאאאאאא. שכחנו לבדוק את מיכל הדלק לפני שיצאנו בני בודק את המיכל ואכן נגמר. שיט מה עושים. אנחנו קרובים ורואים את האי מולנו אבל בלי דלק לא נגיע. משוטים אין. מתקשרת למארחת שלנו והיא לא עונה. הסירה כשהיא לא בנסיעה מתנענעת על הגלים והוא סובל מבחילה הילדים לא מתרגשים.. יובי ישן עלי במנשא ומפספס את האירוע. בני מוציא את מיכל הדלק ומטה אותו על הצד, כמה ניסיונות, זיו מחזיק את מיכל הדלק באלכסון על הברכיים כדי שהטיפות האחרונות יגיעו לצינור בזמן שבני מנסה להתניע ואחרי כמה ניסיונות זה מצליח! איזה מזל! על אדים אחרונים אנחנו מגיעים לרציף ונושמים לרווחה.. שעה וחצי אחר כך המארחת חוזרת אלי
מחר אנחנו עוזבים את האי וממשיכים הלאה וחייבים להחליט לאן...
יום 27 - הדרך האטלנטית
התעוררתי ראשונה כשכל הבנים עוד ישנים, שמתי לי ספר באזניות וארגנתי וארזתי אותנו ליציאה כי היום עוזבים את האי וממשיכים הלאה..
לאן? עוד לא ברור.
יש לנו כמה אופציות בתכנית וכבר כמה ימים שאנחנו לא מצליחים להחליט ודוחים את ההחלטה למחר, אבל היום כבר סופית חייבים להחליט ולא הזמנו שום מקום לינה להיום...
באפשרות הראשונה אנחנו מצפינים מכאן כל הדרך עד לאיי לופוטן, נסיעה ממש ממש ארוכה, כמה ימים שנצטרך בעיקר לנסוע בהם ורק לעצור לישון איפשהו בדרך. ואז משם חזרה דרומה בנסיעה ארוכה עוד יותר עד לסטוקהולם שם אנחנו צריכים להחזיר את הרכב...
באפשרות השניה עושים את אותה הדרך צפונה אבל מחזירים שם את הרכב, משלמים את הקנס של הone way וטסים משם לקופנהגן דנמרק ששם אנחנו מסיימים.
באפשרות השלישית אנחנו מוותרים על לופוטן ומבלים את השבועיים הקרובים איפשהו בנורווגיה/שוודיה ומגיעים בסוף לסטוקהולם.
הבעיה עם הנסיעה לצפון היא הימים של הנסיעות הארוכות ושכל יום עוברים מקום, האריזות הפריקות קשים והילדים הרבה יותר נהנים כשאנחנו שוהים כמה ימים באותו המקום. מצד שני איי לופוטן אמורים להיות מדהימים וגם הנסיעה המאתגרת הזו היא סוג של הרתפקאה נוספת ומשהו בי תמיד נמשך יותר להרפתקה. מצד שלישי אין לי ממש רעיונות למקומות אחרים לבלות בהם בשבועיים האלה, יש פה מלא מקומות מדהימים וכמה שהיה לנו קשה לעזוב, עכשיו לא בא לנו לחזור אחורה. מצד רביעי אנחנו יודעים מה אנחנו אוהבים ומה כיף לנו ולילדים. אנחנו יודעים שביום השני להגעה אנחנו תמיד נהנים יותר מהראשון. אנחנו יודעים כמה אנחנו אוהבים דווקא את ההשתהות במקום. מתלבטים מתלבטים.. נחליט בדרך. היום בכל מקרה רציתי לנסוע לדרך האטלנטית ואחריה או שנמשיך צפונה או דרומה.
אנחנו נוסעים ובנתיים אני במחקר בטלפון.. מזמינה לנו מלון להלילה בקריסטיאנסונד. יהיה גיוון נחמד מכל הדירות והבתים שהיינו בהם עד עכשיו
בצהריים עוצרים במסעדה סינית (את הדודה הלא ממוששת ל won ton אני סוחבת עוד מברגן) ואוכלים ממש טעים! עם וון טון ופקין דאק מעולה!
עולים על הדרך האטלנטית שהיא בעצם כביש שבנוי על המים בין מלא סלעים איים קטנים וגשרים. מיוחד ומגניב אבל לא מצדיק את ה'אטרקציה' התיירותית שעשו ממנה. עוצרים בכמה נקודות ונהנים מהנוף ברוח המקפיאה
מגיעים למלון בקריסטיאנסונד ונחים עם טלוויזיה, יש בדיוק אליפות העולם באתלטיקה והבנים מרוצים
אני יצאתי לי לשעה הליכה לבד לאורך הנמל והרגשתי שאני רואה הכל בעיניים אחרות, בשקט, בלי לדאוג לילדים.. שומעת רק את המחשבות של עצמי. קטע
יום 28 - נסיעה צפונה על כביש 6
זהו, אחרי מלא אכילת ראש, החלטות וביטולי החלטות, הוחלט סופית להתקדם צפונה לכיוון לופוטן!
יצאנו מהמלון בקריסטיאנסונד ונסענו צפונה על כביש 6 שחוצה כאן את כל המדינה עוד משוודיה בדרום ועד לnordkapp הנקודה הצפונית ביותר בנורווגיה (ובאירופה), מעל 3000 ק"מ
את היום בילינו בעיקר בנסיעה עם מוסיקה, טל ואביעד, נשנושים, נוף יפה והרבה מסכים לילדים. בדרך הזמנתי לנו לינה במלון של בקתות על נהר הנמסן, נהר שיש בו המון דגי סלמון ואחרים.. מעל הבקתות גשר ענק שעוברות עליו רכבות משא.
ארוחת הערב במלון, למרות כל חוות הדעת הטובות והעובדה שהזמנו דגים שמגיעים טריים ממש משם הייתה די מאכזבת. מוזר אבל הסלמונים שקניתי פה בסופרים והכנתי בתנור עם רק קצת מלח ופלפל היו פשוט גן עדן, הרבה מעל מה שקבלנו כאן
בערב במיטה אני מתכננת את המשך הדרך ואיך בדיוק ממשיכים מכאן, מזמינה את הלילה למחר, את הטיסות בקצה וחוקרת מקומות לינה בלופוטן... מחר נרד מהכביש המהיר ונעלה על כביש 17 שגם הוא מתקדם צפונה אבל ממש על האוקיינוס ועם מלא מעבורות בדרך.
יום 29 - כביש fv17 kystriksveien
אחרי ארוחת הבוקר במלון ארזנו את עצמינו, מלאנו כוס קפה גדולה לדרך, ויצאנו צפונה לנסיעה. יש לנו 3 שעות על הכביש המהיר (שלא באמת מהיר כאן כי יש מגבלות מהירות של 60-80 רב הדרך) ואז מתחברים לכביש fv17 שזו דרך נוף שעוברת צמוד לאוקיינוס ובין מלא איים וחצאי איים. בדרך 3 מעברי מעבורת ועוד כמה שעות נסיעה ביניהם.
ככל שמצפינים הדרך נהיית יותר ויותר מרשימה. המעבורות עוברות בערך פעם בשעה כך שאם מפספסים מחכים, אבל גם ההמתנה היא חלק מהעניין כאן. אחרי המעבורת הראשונה עוצרים בתצפית מטורפת. יושבים על קצה הצוק (אבל לא קרוב מדי! והילדים כל פעם מתקרבים מדי ואנחנו רבים איתם שיתרחקו..) ואני מניקה את יובל, אולי המקום היפה ביותר שהנקתי אותו עד עכשיו והתחרות קשה! יתר המשפחה מחסלים את השניצלים שנשארו לנו
ממשיכים בנסיעה וזה כל כך יפה שאנחנו לא מפסיקים לצלם, למרות שאנחנו יודעים שזה לא מעביר בכלל את העוצמה כשאתה שם אבל רוצים מזכרת מהתחושה הזו..
המעבורת השניה היא הארוכה מבין ה3 (70 דקות) ואנחנו מבלים למעלה על הרציף. סביבנו הרים משוננים מכל כיוון וזה פשוט יפהפה. אפילו לא הלכתי לעשות פיפי כי לא רציתי לרדת מהנוף.. בדרך אנחנו חוצים את החוג הארקטי, קו הרוחב הצפוני ביותר מבין 5 הקוים שרואים על כל גלובוס, שמקיף את הקוטב הצפוני. יש פסל קטן של גלובוס על אחד האיים שמסמל את זה בדיוק שם.
עוד כ40 דקות נסיעה ואנחנו במעבורת השלישית והיפה ביותר, כאן נוסף על הכל גם השמש מציצה בין העננים ומאירה כמו םנס על חלקי הרים, וגם רואים את קצות הקרחונים בין פסגות ההרים...
הקמפינג שלנו ממש ליד הירידה מהמעבורת במקום הכי יפה שיש. אנחנו מגיעים אליו ב19:30 ומקבלים את הבקתה שלנו, הילדים עוד מספיקים לשחק בגן משחקים בזמן שבני מכין לנו ארוחת ערב ואז אנחנו עולים לאכול במרפסת שלנו מול ערב סגול אפור כתום מדהים ביופיו.
בשבילי המקום הוא אהבה ממבט ראשון ואנחנו מזמינים כבר לילה נוסף למחר - יהיה כיף לנוח פה אחרי כמה לילות של מעבר יום יומי..
היום הזה היה מדהים וכולי הודיה שאנחנו כאן ושהלכנו על זה ולא ויתרנו על הנסיעה צפונה. שמצאתי את המקום המדהים הזה לילה לפני במקרה, במחקר זריז במיוחד כשאני עייפה מכל היום שעבר עלינו.. יתר חברי המשפחה כבר לוקחים את זה כמובן מאליו ולא מוקירים תודה עד שאני לא משונררת את זה מהם
התחזית אומרת שיש מצב לראות גם את אורות הצפון הלילה ואנחנו מכוונים שעון לאחת בלילה לצאת לבדוק
יום 30 - יום מנוחה על כביש 17
אז אורות הצפון בלילה היו בקושי בקושי. ראינו (בעיקר בני ראה ואני יצאתי למבט חטוף וחזרתי למיטה) אורות לבנים חלשים רוקדים להם לאור הירח. גוון ירוק לא היה שם. עוד מוקדם מדי בשנה (בדרך כלל מספטמבר והלאה) אבל קיווינו.. יצא לנו לראות באיסלנד לפני כמה שנים והיה מדהים.
היום אנחנו במוד מנוחה רגיעה וזמן חופשי, בלי מטרה, ביחד וגם לבד.. הימים האלה בטיול ממלאים לנו את הבטריה ולא פחות שווים מהימים שבהם אנחנו מטיילים.
עם יוגה על המזח, משחקי קלפים, גן שעשועים, טרמפולינות, ארוחות ביתיות מושקעות, טלוויזיה ורביצה במרפסת מול הנוף היום פשוט עבר לפני שהספקנו למצמץ.
יום 31 - הפלגה לאיי לופוטן
יובל התעורר כללל רגע בלילה ואני מתעוררת עצבנית.. לא ברור אם זה התחלה של שיניים או מה מתחילה לארוז ולתקתק את הבית למעבר.. בחוץ יש שמש, הילדים יוצאים החוצה לטרמפולינות ואני בסוף נרגעת. יוצאת עם יובל לשמש לילדים ובנתיים בני ממשיך לארגן ולהכניס הכל לאוטו. לפני הנסיעה הלאה באים רגע להפרד מהמקום במזח.. רצינו להאכיל את הציפורים אבל הן בדיוק נעלמו, גם הדגים לא ממש באו לאכול את מה שזרקנו להם, אבל ראינו מלא סרטנים במים!
נסענו כ3 שעות עד לבודו, בקטע אולי המדהים יותר על כביש 17.. כשהמראה של הקרחון מלווה אותנו לכל אורך השעה ראשונה. נכנסים ויוצאים מתוך עננים, מתוך מנהרות, מתוך המראות האלה שלא יאומן שיש אנשים שחיים בתוכם.
אנחנו מכוונים למעבורת של שעה 16:00 ללופוטן, הפלגה של 4 שעות (עם הרכב). מגיעים לשם טיפה לפני 15:00 וחלק מנתיבי ההמתנה כבר מלאים במכוניות מחכות. תמיד חוששים טיפה ברגע הזה שאולי לא נכנס (ונצטרך לחכות למעבורת של 18:45) אבל המעבורת ענקית ואנחנו נכנסים.
ההפלגה היא לא מה שחשבנו.. ציפינו לשייט חלק ולא מורגש כמו הרבים שעברנו עד כה, אבל ההפלגה הזו מטלטלת ומרגישים את הגלים, בחוץ מתחיל גשם ואנחנו בתוך ענן שחור ועם כל הרוח קשה להיות בחוץ. את הקומה של המכוניות נועלים אז אי אפשר ללכת להביא משהו מהאוטו, לא משחקים ולא נשנושים, ומזל שהבאנו את האייפד לילדים! לפחות יש קפטריה ואנחנו ואוכלים צהריים של נקניקיות המבורגים וצ'יפס
כאנחנו מגיעים אל האי ומתחילים לנסוע אנחנו נפעמים. מה זה הדבר הזה.. שונה מכל מה שראינו עד עכשיו בנורבגיה ולא דומה לכלום. טבע פראי, מואר באור בגוונים אחרים מהרגיל, כולו איים ומפרצים ומים, ומיושב כולו בבקתות בקתות של דייגים. לא ציורי ולא מפונפן. Raw.
האיירבנב שלנו ל6 לילות הקרובים הוא וילה שרק סיימו לבנות לא מזמן, מודרני ודי חריג בנוף בתי העץ המסורתיים. זה מעל התקציב הלילי שאני ממש משתדלת לא לחרוג ממנו אבל המארחת המקסימה הציעה הנחה גדולה כשפניתי אליה אתמול וזה יצא בול. אז יש לנו בית ענקי ומפנק, אנחנו בקצה העולם, ויש לנו שבוע לחקור אותו לילה טוב!
יום 32 - איי לופוטן יום בבית
בשהייה של יותר זמן במקום אחד אפשר גם סתם להעביר יום בבית.. אין את הפומו שלא נספיק לראות כאן משהו כי יש זמן להכל. אז אחרי הדרך הארוכה של אתמול היום סתם נמרחנו בבית ובני עבד.
בצהריים יצאנו למסעדה ממש טובה שנמצאת 5 דקות נסיעה מכאן וגוגל אמר שהיא פתוחה אבל היה סגור, וגם עוד מסעדה מומלצת הייתה סגורה, ובמסעדה אחרת פתוחה היה נראה מצוין אבל אף מנה שהילדים יאכלו.. אז הלכנו לפיצה אבל זה היה רק טייק אוואי ושני שולחנות מעפנים אז למרות הקיטורים של הבנים נסענו עם הפיצה לתצפית לאכול אותה שם, אבל הייתה רוח נוראית והיה בלתי אפשרי להיות בחוץ יותר מדקה, ובסוף מצאנו את עצמינו אוכלים אותה באוטו
אחרי זה טיול סופר להצטייד לימים הקרובים והביתה. על הכורסה מול החלון עם קוקטייל בפחית שזה להיט פה, וזה גם ממש טעים, רבצתי לי אחה"צ בזמן שהילדים שחקו וראו טלוויזיה וזה הפיל אותי לחלוטין.. הלכתי לישון ב8 יחד עם יובל
יום 33 - איי לופוטן
אחרי אגירת הכוחות אתמול קמתי במצב רוח של יאללה יוצאים לטייל ונסענו לחרוש את האי. מצד אחד שמשי ומצד שני איזורים שבהם יש רוח פסיכית ומקפיאה שקשה להיות בחוץ. נסענו וטיילנו כל היום והיה פשוט מהמם, נסענו בלי מטרה מסוימת, בקרנו במלא דרכים קטנטנות שמובילות לכפרי דייגים, עצרנו בגלרית צילום בeggum שהיא גם בית קפה, נקודות תצפית שונות, פיקניק לצהריים וסתם מקומות יפים לצלם.. אחה"צ הגענו במקרה ל henningsvar עיירה צבעונית וכיפית והסתובבנו בה כמה שעות.
בערב חזרנו לעיירה שלנו Ballstad ולמסעדה מעולה בשם @heimbryggen את הדגים רואים את הדייגים בחוץ מביאים הישר מהסירה למסעדה
לא הספיקו 10 תמונות כדי לתאר את היום הזה אז יש גם חלק ב'!
יום 34 - איי לופוטן
בוקר של שמש ושמיים כחולים, אף ענן בשמיים! אני בורחת לי על הבוקר ליוגה מתחת לבית
הבית שלנו ממוקם בערך באמצע האיים ואנחנו נוסעים הפעם לכיוון הקצה המערבי, לכיוון העיירה עם השם הארוך והמייגע A. כן כן, אות אחת בלבד אבל עם נקודה מעליה (התעצלתי להתקין מקלדת נורווגית כדי לכתוב את זה נכון ).
יש לנו את כל היום לפנינו ואנחנו לא ממהרים, עוצרים במלא מקומות יפים בדרך, בחוף עם חול לבן שנראה יותר כמו במלדיביים מאשר בנורווגיה, עם מלא צדפות ענקיות.
עושים דיטור קטן לעיירה Nusfjord שמציגה את החיים של הדייגים הנורווגים פעם, עם כל ציוד הדייג שלהם, ואיך מייבשים את הדגים על מתקני עץ ענקיים כדי שאפשר יהיה לאכול אותם אחר כך כל השנה, גם כשקפוא בחוץ.. נופל לנו סוף סוף האסימון מה אלה מתקני העץ שאנחנו רואים פה בכל מקום ולא הבנו עד עכשיו מה הם.
אוכלים צהריים במסעדה חמודה ואני אוכלת מרק דגים קרמי ומדהים
משם ממשיכים בנסיעה ובעוד כמה עצירות עד שמגיעים ל- A ורואים שהשם של העיירה הוא פשוט על פי צורת ההר שהיא נמצאת תחתיו.. גם כאן יש כפר מוזיאון עם תצוגה של חיי הדייגים ועבורנו זה כבר more of the same אז רק מטיילים שם קצת, שותים קפה ונוסעים חזרה.
בשמש הזו עם השמיים הכחולים האיים נראים שונה מאיך שראינו אותם בימים האחרונים
איכשהו עבר היום והגענו הביתה בשעות הערב לארוחת ערב עם מיקס מוזר של קצת מכל מה שכל אחד אוהב ותום מקנח בארטישוקים וחומוס..
יום 35 - איי לופוטן
את היום התחלנו בבית וגם גילינו שהיום יהיה הלילה האחרון שלנו כאן ולא עוד שני לילות כמו שחשבתי.. כשהתכתבתי עם המארחת עוד לא ידעתי בדיוק מה תהיה התכנית שלנו הלאה ומסתבר שאלה התאריכים ששלחתי לה לא נורא, כמה שמהמם פה אנחנו כבר מרגישים להמשיך הלאה בכל מקרה.
יוצאים אחרי ארוחת הצהריים לכיוון svolvar ועוצרים בדרך בבית קפה חמוד שיש בו גם גימבורי קטן לילדים.
ממשיכים בנסיעה.. פתאום רואים מלא אנשים שעצרו באמצע הדרך ומצלמים. אייל צפון!!!!!! וואו איזו חיה! כבר לפחות שבוע שאנחנו רואים פה שלטים של זהירות איילי צפון.. איזה מרגש!
ממשיכים בנסיעה ובדרך אני חוקרת מה עוד יש לעשות בסביבה ומוצאת איזה מסלול הליכה קטן שעולה לתצפית מעל העיירה שאמור להיות קל ויפה. בכל הטיול הזה לא עשינו אף מסלול הליכה בטבע מעבר לכמה דקות.. טיול של עצלנים אז אנחנו מחליטים ללכת על זה. בתגובות בגוגל כתוב שזה קל ומתאים גם לילדים ואנחנו מחליטים ללכת על זה. עולים חצי שעה, בהתחלה די תלול והילדים מתניעים לאט ומקטרים . בני ממציא להם משחק שבו הם סופרים פטריות וצוברים נקודות וזה עובד מדהים והם משתחררים ונהנים!
הנוף בפסגה מהמם ושווה כל רגע של עלייה משם יורדים וממשיכים בנסיעה אל העיירה, מטיילים, אוכלים בפיצריה מעולה @fellinilofoten קונים קצת שטויות בחנויות מזכרות וחוזרים בנסיעה הביתה, בדרך אני חוקרת ומזמינה את הלינה שלנו למחר ביעד הבאה שלנו וגם רואים שקיעה מהפנטת
ימים 36-37 נארוויק
עזבנו את הוילה שלנו בלופוטן ונסענו 4 וחצי שעות על פני רוב האי לכיוון נארוויק, שנמצאת בדרך שלנו חזרה לחצות את הגבול לשוודיה שם אנחנו מחזירים את האוטו וממשיכים לדמנרק. הגענו לאיירבנב שלנו בנארוויק ואחרי קצת מנוחה יצאנו להתאוורר בעיר.
גילינו עיר מבאסת, כולה עזובה ועצובה, הכל אפרורי כזה, כל החנויות והמסעדות, גם אלה שהיו פתוחות היו נראות סגורות ועזובות.. אין ממש מה לעשות כאן, אין פארקים, אין איזו שדרה חמודה ואין מקומות שכיף לשבת בהם.
מצאנו את עצמינו מגיעים לקניון כדי להתנחם, וזיו כבר יומיים חופר לנו שהוא רוצה לקנות לגו, אז זה יצא מצוין. קנינו קופסת לגו שווה לכל ילד וזה העסיק את הילדים גם לכל היום שלמחרת..
למחרת בילינו את הבוקר בבית עם הלגו ונמרחנו ואני התחלתי להרגיש את העצבות של סוף הטיול מתקרב, וזה למרות שיש לנו עוד יותר משבוע לפנינו
בצהריים יצאנו שוב לאותו קניון לאכול בורגר קינג לא טעים לבנים וסושי לא רע בכלל לי, הילדים שחקו במשחקייה של הבורגר קינג, בני הסתובב עם יובל, ואני ישבתי מחוץ לבורגר קינג עם הטלפון, נקודת שפל בטיול הזה אחר כך הסתובבנו קצת בעיר בין רחובות מבאסים וגינות מבאסות שהילדים דווקא אהבו, צילמתי תמונת insta vs reality כי זה נראה כזה פסטורלי בגינה עם הכנסיה וההר מאחורה בזוית שבחרתי
מחר ממשיכים לקופנהגן דנמרק לשבוע עירוני ואחרון.
יום 38 - נורבגיה>שבדיה>דנמרק
יצאנו על הבוקר מנארוויק בנורבגיה ונסענו כשעתיים לקירונה שבשבדיה.. עיירה קטנטנה עם שדה תעופה קטנטן. בדרך ראינו double rainbow!
פרקנו את כל הציוד שלנו שארזנו בבוקר בקפידה רבה, מצליחים איכשהו לדחוף את כל מה שכבר היה רגיל לשכב באוטו אל תוך שתי מזוודות, 2 תיקי גב, תיק עגלה, והתיק הקטן של הילדים. שתי המזוודות על הקשקש של המשקל וגם לשם כך היינו צריכים להפטר מכמה דברים שכנראה לעולם לא יחסרו לנו. מוזר להיות פתאום בלי אוטו שוב והכל עלינו..
תכננו לאכול כבר משהו בשדה אבל לא היה שם כלום עד שממש הגענו לגייט וגם שם רק קצת חטיפים ושוקולדים אבל הסתדרנו עם מה שהיה. יש לנו טיסה עם קונקשן בסטוקהולם, אין משם ישירות לקופנהגן. ככה יצא כי בתכנית המקורית היינו אמורים לחזור עם האוטו לסטוקהולם ולקחת משם רכבת לקופנהגן ולא טיסה בכלל..
הטיסות עוברות חלק, שעה וחצי > המתנה של שעתיים > ועוד שעה ועשרה ואנחנו מגיעים לקופנהגן. הטיסות האלה מזכירות לנו שוב כמה יובל גדל והשתנה ביחס לכשיצאנו לטיול הזה לפני חודש ושבוע.. אז בטיסות ובשדה הוא בעיקר ישן ונח עלינו, עכשיו הוא רצה לגעת בהכל, לשחק עם הכל, לטעום את הכל! בסוף גם פה הוא נרדם.
בקופנהגן שדה התעופה קרוב לעיר והאיירבנב שלנו נמצא במרחק של רק 10 דקות במונית. מגיעים עייפים לדירה קצת מוזרה, מחולקת כזו כמו בתל אביב עם מקלחת זעירה ומאולתרת... כשהזמנתי, אולי כי זה לא היה מספיק מראש לא מצאתי אופציות נורמליות יותר מספיק קרובות למרכז, נצטרך להסדר עם זה אבל היי יש פה מיליון מסעדות מסביב ויש וולט עם מלא מבחר כל החודש האחרון בנורבגיה היה מדהים מבחינת הטבע והנופים אבל קולינרית היה לנו חוסר. חוץ מכמה פעמים בודדות ממש מוצלחות ובעיקר רק לי ולא לבני והילדים, האוכל היה משעמם ותמיד אותו הדבר ודי מעפן. בקופנהגן יש לנו הזדמנות שוב לאכול מעניין וטעים
מזמינים פיצה בוולט כי מאוחר ואין לנו כח והולכים לישון יש לנו שבוע לחקור את העיר..
יום 39 - קופנהגן
היום הראשון בקופנהגן תפס אותי לא מוכנה. אחרי חודש של טבע הרים מים ושקט.. העומס של העיר היה לי קשוח. אולי גם כי הגזמנו ויצאנו על הבוקר והיינו בחוץ עד הערב.
הגענו למרכז העיר וטיילנו שם, אכלנו בחוץ, שתינו קפה, עברנו בכל מיני חנויות ועשינו קניות. עברנו גם בגני משחקים וסתם רחובות חמודים. והרבה מאד לגו.
לגו זה הדבר כאן בדמנרק, הרי הוא הגיע מכאן, וכל העיר מלאה בלגו! בחנות יוניקלו יש איזור לגו יעודי לילדים, ובחנות הלגו יש איזור פרסונליזציה ואפשר לעצב ולהדפיס דמויות לגו בעיצוב אישי. הילדים (ובני) ממש נהנו לייצר לעצם דמות, וגם מהמבחר האדיר של הלגו מכל הסדרות האפשריות...
במהלך היום היו חלקים ממש כיפים אבל כשנגמר היום נשארתי בעיקר עם תשישות ועצבות.
אולי קבלתי יותר מדי עיר לפנים ואולי זה היה כי בילינו את כל היום בחלק הכי תיירותי ובחנויות ולזה יש לי הרבה פחות סבלנות, ואולי זה כי הדירה שלנו קטנה ולא מפנקת וחסרה לי נורא המרפסת מול הנוף. קשה להגמל מהנופים של נורווגיה וכנראה שעוד ייקח לי זמן.
אנחנו אוהבים ערים בד"כ ובסטוקהולם ובאוסלו היה ממש כיף. מחר נעשה סוויץ ונכיר את קופנהגן בעיניים יותר שלוות וסקרניות..
יום 40 - קופנהגן
יובל שוב לא ישן משהו בלילה וקמתי עצבנית, ואחרי העצבות של הערב כבר הצטבר לי ורק רציתי לברוח החוצה לעשות יוגה ולשחרר את הכל ולהתחיל מחדש.
יצאתי לטיול בשכונה ופתאום ראיתי אותה אחרת מאתמול, שכונה חמודה עם בתים ממש יפים, קירות מצוירים ומלא פינות חמד. עברתי על פני גן משחקים ממש שווה לילדים שאקח אותם אליו אחר כך, ומצאתי גינה ירוקה ליוגה. אחרי היוגה הרגשתי אחרת. כמו detox שבו הרעל יוצא והגוף מתמלא בחמצן ושוב אפשר לנשום עמוק.
בדרך חזרה קניתי לי קפה מושלם ב @denbette וחזרתי עם אנרגיות חדשות לגלות את העיר המהממת.
אחרי כל זה והארגונים יצא שיצאנו מאוחר, ורציתי שנסתובב עוד בשכונה ולא ישר לנסוע למרכז. די מהר הגענו לגן משחקים השווה שראיתי מקודם, והילדים ממש נהנו. משם המשכנו לצהריים בבית קפה חמוד עם אוכל מעולה @mad&coffee ואחריו המשכנו להסתובב והגענו גם אל הנמל Nyhavn והאיזור שלו, אל ארמון Amalienburg, והפסל המפורסם של בתולת הים מהאגדה של אנדרסן שמסמל את העיר. כל כמה זמן עוצרים לנוח לגלידה או קפה או גינה או סתם.
נהיה כבר מאוחר ועוד החלטנו ללכת לארוחת ערב בWagamama, שהיה הפעם פחות מוצלח מסניפים אחרים בעולם שאהבנו, והגענו הביתה כבר אחרי 22:00 ובחושך לראשונה בטיול.
היה יום מהמם וממש נהננו!
יום 41 - קופנהגן
העיר ואני מתחברים זו עם זו ואולי זו בעצם הדרך של היקום להחזיר אותי לתל אביב בהדרגה...
טיילנו היום בעיקר בשכונת Norrebro הרובע הצפוני והמגניב של העיר וסיימנו בפלנטריום.
את הבוקר התחלנו בזה שרציתי לקחת את הילדים לגינה השווה של אתמול ליד הבית שממש לא הספיק להם ממנה אבל היו שם המון ילדים, כנראה שהגיעה כיתה או משהו, אז נסענו לגינה אחרת, שנמצאת רחוק מהבית אבל קרוב לשכונה שבה רצינו לטייל היום. אחת מהגינות שסמנתי לי על המפה שכדאי לעבור בהן.
הגינות כאן בדנמרק הן חוויה. לכל גינה יש theme ומעצבים אותן עם המון יצירתיות ומקוריות. הילדים נהנו ממש בגינה ואחרי איזה שעה גם בני הגיע ושחקנו כדורגל וכדורסל כל המשפחה מינוס יובל שצפה בנו מהעגלה.
כבר היה צהריים והמשכנו לאוכל ושיטוטים בNorrebro, שכונה מהממת עם כמה רחובות מאד חמודים, מלא ברים וחנויות יד שניה ובתי קפה ואינסוף אפניים.
החלטנו בספונטניות ללכת לפלניטריום ועשינו לשם הליכה ארוכה דרך עוד קטע של העיר.. בפלנטריום רואים כמה תצוגות ותערוכות ומסיימים בסרט על החלל על כיפת הבניין הענקית - מעניין וממש יפה!
מרב שיטוטים כבר כאבו לכולנו הרגליים והפעם לקחנו ארוחת ערב בטייק אוואי ישר הביתה ולשם שינוי הגענו הביתה מוקדם, רק ב20:00.
מחר ה1.9 ואנחנו רואים את כל ההודעות בווטסאפ וכולם מתכוננים ונרגשים - המון בהצלחה לכל הילדים! שלנו ממשיכים שניהם באותה מסגרת ככה שזה לא כזה משנה והם יצטרפו לחגיגה עוד כמה ימים. האמת היא שכרטיסי חזור בסוף אוגוסט סתם היו יקרים הרבה יותר מכמה ימים אחרי וזה היה אחלה תירוץ למשוך את הטיול עוד קצת..
יום 42 - קופנהגן
היום היה יום שכולו לונה פארק.
במרכז קופנהגן נמצאים ה Tivoli gardens שזה מתחם גדול שיש בו לונה פארק וגם הופעות תערוכות וכל מיני. הפארק נפתח ב11 ואנחנו התייצבנו בפתח כבר ב10:45, הילדים היו נרגשים כבר כמה ימים בכל פעם שעברנו ליד הפארק והם ראו את המגדל של הכסאות המסתובבים או רכבות ההרים והבטחנו להם שנלך ביום חמישי, שהיה נראה כאחד הימים הפחות עמוסים בפארק.
הפארק גם נסגר ב22:00 (!) ולא האמנו שזה יקרה ונחזיק אבל כמובן שבסוף יצאנו מהפארק ב21:45 אחרי 11 שעות של כיף :)
יום 43 - קופנהגן
אחרי הלונה פארק אתמול הגענו הביתה שבורים, לי קצת נתפס הצוואר ויובל כנראה היה לגמרי בשוק ממה שהלך שם אז היה לילה קשוח. הילדים קמו כמו כלום ב6 ומשהו כמו תמיד ונהנו מזמן אייפד עד שהצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה כשיובל דרש את זה.
בסביבות 10 יצאתי עם הילדים לגינה השכונתית המדהימה שלידנו ובני נשאר לעבוד, ובלי ששמנו לב עברו להם שם כמה שעות. בין לבין גם הצלחתי לעשות יוגה כשיובל נרדם בעגלה ולאט לאט גם הצוואר התחיל לחזור לעצמו.
הייתה גם חוויה אנתרופולוגית לעשות קצת פיפל ווצ'ינג ולראות איך כמה קבוצות גן מגיעות אל הגינה ואיך מתנהלים גנים וילדים בדנמרק.. ובמיוחד שילדים כבני 4-5, ממש כמו תום שלי, לומדים בקבוצה של 10 עם שתי מטפלות.
בצהריים בני פגש אותנו והלכנו לאכול צהריים ומשם עשינו הליכה ארוכה עד לשכונת Holmen וגם עברנו ליד מסעדת נומה המפורסמת, שאילו היו איתי הפרטנרים המתאימים הייתי שואפת לאכול בה. במקום זה עצרנו באיזה מקום חמוד שיושבים בו בחוץ ומתחרדנים עם בירה ובשלב מסוים גם עלתה להקה לנגן ג'אז..
הלכנו קצת לאורך הגדה ולקחנו אוטובוס סירה לאיזור Nyhavn. טיילנו שוב לאורך הרחובות הראשיים רק שהפעם הייתה שעת ערב והכל היה מואר בצבעי השקיעה היפה..
מחר יש לנו יום אחרון כאן ומחרתיים טסים הביתה.
יום 44 - קופנהגן
יום אחרון בעיר ובטיול להפעם.. רגשות מעורבים. ארוחת בוקר בבית קפה שאהבנו ליד הבית. עוד ביקור בחנות לגו המטורפת. עוד קצת יוניקלו. עוד קצת שיטוט ברחובות שהפעם מפוצצים במיוחד כי שבת.. וסיום בגינה מהממת בtheme תעופה בהמלצת @atarlibovitch עם בירה ופיצה
הפעם חזרנו לדירה אחה"צ כדי לארוז ולהכין את עצמינו לטיסה מחר מוקדם בבוקר.
בערב עוד תכננו לצאת לארוחת ערב במסעדה לא רחוקה אבל כבר לא היה לנו חשק והזמנו אוכל סיני בוולט..
מוזר. לחשוב שלפני חודש וחצי יצאנו נרגשים וכל ההרפתקאה הייתה לפנינו, עומדים מול ערפל גדול שמחכה להתפזר והנה פתאום הכל עבר וכל מה שעברנו מרגיש בעבר הכל כך רחוק.
בערב במיטה חלקתי עם זיו את המחשבות שלי. הוא אמר לי לא להיות עצובה כי הבטחתי שנחזור לפה מתישהו. בחנות לגו לפני כמה ימים שבה מעצבים דמות לגו אישית עם השם שלך הוא רצה שנעשה דמות גם ליובל ואמרתי לו שכל הכיף זה החוויה של לעצב את זה לעצמך ולא רק שתהיה לך דמות בבית עם השם שלך. "זוכרת אמא? אמרנו שנצטרך לחזור לפה מתישהו כדי שיובל יעצב לעצמו גם דמות לגו" אז אולי באמת נחזור.. ואני לא באמת עצובה להפרד מסקנדינביה אלא מההרפתקה המשפחתית הזו.
מתגעגעת באמת רק למשפחה ולחברים בארץ, קצת לכמה פריטים נבחרים בבית כמו מכונת הקפה שלי או הכרית הנוחה שלי, וזהו בערך. כל מה שחשוב באמת נמצא כאן איתי וכאן מרגיש שיש יותר זמן, זמן לחיות את החיים יחד.
עד הפעם הבאה..
עלויות:
כולם רוצים לדעת וכולם שואלים אז הנה זה :)
זה טיול יקר. ידענו את זה מראש, תכננו חכם עם לינה לא מאד יקרה, בשלנו הרבה בבית, הזמנו רכב לא יקר במיוחד, ועדיין זה טיול ארוך וזה מצטבר.
אלה היו פחות או יותר העלויות שלנו:
סה״כ כ-17,700 דולר שהם כ- 60,000 ש״ח לטיול של 45 יום.
מתוכם כ-1,800 דולר לרכב, כ-2,100 דולר לטיסות, כ-500 דולר לביטוח, והיתר ללינה אוכל אטרקציות וכל היתר.