ארגנטינה אהובתי. כמה כיף להזכר בך.
האווירה, הנופים, הבשר והיין. תחושת הצ'יל המרחפת לצד הרפתקאות ואדרנלין. חגיגת המשפחה החדשה שלנו בטיול ראשון של זוג עם תינוק. היית טובה אלינו.
לארגנטינה יצאנו בדצמבר 2014 במהלך חופשת הלידה עם זיו, כשהוא היה בן 4.5 חודשים. את הטיול הזה תכננתי עוד מאמצע ההריון, מסלול של חודש שעובר בבבואנוס איירס ואז מברילוצ׳ה דרומה עד לקלפטה, עם נסיעה בדרך המפורסמת של הקרטרה אוסטרל שחוצה לשבוע בצ׳ילה וחזרה לארגנטינה.
במסלול החיים והקריירה לא פשוט לקחת חופשה ארוכה. כשכירה אף פעם לא נעים לבקש הרבה חופש וכעצמאי קשה מאד להתנתק מהעסק. ועדיין בכל שנה מצליחים למצוא תירוץ חדש לנסיעה ארוכה. אם זה סיום הלימודים, סיום ההתמחות, ירח דבש, חגים שנופלים טוב במיוחד. ושוב. ושוב. הבוסים שלי לאורך השנים כבר התרגלו. אבל הפעם - הזדמנות מדהימה ותירוץ חדש. חל״ד של חצי שנה שתוכנן במילא כדי לבלות זמן עם הילדון, ובמהלכם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד. הבעל עצמאי ובכל זאת קשה להתנתק ליותר מדי זמן אבל שכנעתי אותו שהזדמנות כזו לא חוזרת (ברור שכן! נפל בפח) והצלחנו לגרד חודש :)
תינוק בן 4 חודשים לא צריך שום דבר חוץ מאמא ואבא לצידו, לפני זחילה, לפני טעימות אוכל, רק אהבה חלב ומשהו לישון עליו. הזמן המושלם לטיול משפחתי.
מסלול הטיול שלנו (עם טיסה בין בואנוס לברילוצה, ואז מקלפטה חזרה לבואנוס):
יום 1 - טיסה עם עצירה ללילה במדריד
בני העדיף לפצל את הטיסה כדי לישון טוב בדרך ולא להיות בדרכים כל כך הרבה זמן ברצף.
טסנו עם איבריה, טיסה של 5 וחצי שעות, ויצא בפוקס שהיו מקומות פנויים בטיסה ולא ישב לידנו אף אחד אז נתנו לנו להעלות את הסלקל לטיסה (דגם שמורשה לעלות למטוס) ככה שלזיו היה מקום משלו והיה ממש נח. נחתנו ב21:00 וישנו במלון בתוך השדה.
יום 2 - הגעה לבואנוס איירס
הטיסה למחרת הייתה בצהריים ככה שיכולנו להתארגן ולהגיע לטיסה באיזי.
החלק הזה של הטיסה לבואנוס איירס ארך מעל 12 שעות והטיפ הכי חשוב שקבלנו זה להזמין מראש bassinet - עריסה לתינוקות עד גיל שנה בטיסות טרנס אטלנטיות והדבר הכי מדהים שהומצא בעולם התעופה. יושבים בשורה ראשונה והילד בעריסה יכול לישון בכיף או סתם לשכב שם לנוח או לשחק. וכל היופי הזה ללא תשלום. הייתה טיסה ארוכה אבל היא עברה סבבה והגענו לבואנוס בערב של אותו התאריך, בזכות הפרשי השעות.
ימים 3-4 - בואנוס איירס
את הביקור בבואנוס איירס חלקנו לשני חלקים. יומיים בהלוך (3 לילות כי הגענו בערב) ועוד 3 ימים בחזור. בחלק הזה התמקמנו במלון Aspen Square ממש במרכז, ובלוק אחד מ Don Julio. אל דון חוליו הגענו אליה בעקבות המלצה של חברים וההמלצה הייתה כזאת (לגבי המסעדה הזו אבל לא רק, בכלל לגבי סטייקים בארגנטינה) - תאכלו שם פעמיים ביום. לא פעם אחת. זה לא נשמע הגיוני באותו רגע, אבל אחר כך אתם תחרטו אם לא. כל ארוחת סטייקים בארגנטינה היא חגיגה לבלוטות הטעם ואחר כך לא מפסיקים להתגעגע. לא משנה כמה תחשבו שאכלתם בשר במסעדות הכי טובות בתל אביב או ניו יורק, שום דבר לא משתווה לטעם של הבשר בארגנטינה. זה פשוט לא הגיוני. מתנצלת מראש בפני הצמחונים אבל זה הולך לחזור על עצמו הרבה כאן.
לא ממש זוכרת מקומות ספצייפים שבקרנו בעיר, פשוט הסתובבנו עם העגלה ברחובות ונהננו מהאווירה בלי שום מחויבות. עוד מסעדה מצוינת שגילינו ממש במקרה כשהתחשק לנו משהו שהוא לא בשר היא L'adesso מסעדת שף איטלקית קטנה ומהממת.
ימים 5-8 San Carlos de Bariloche
טיסת בוקר לברילוצ׳ה, שעתיים וחצי טיסה ואנחנו מגיעים אל המלון המושלם Alma del lago.
ל-4 לילות, וארבעה ימים בברילוצ׳ה היפה וסביבתה. המלון צופה אל האגם ויש לו בריכת אינפיניטי. הטמפרטורה של המים והאוויר נעימה.. וכמעט ואין אנשים.
בילינו את הימים בטיולים סביב ברילוצ׳ה, עלינו ברכבל של cerro campanario לראות את הנופים הנהדרים של האגמים מסביב, בקרנו ב- Parque Nacional Nahuel Huapi, הסתובבנו בעיירה החמודה, אכלנו גלידה, רבצנו במלון.
וכמובן - המון בשר ויין, ובמיוחד במוסד הידוע לכל ישראלי בעיר- El Boliche de Alberto. הבשר כל כך עסיסי שזה לא פשוט לא ברור מה קורה שם לפרות. המלבק הארגנטינאי כל כך נעים בפה. השילוב ביניהם מעלה רוק בפה רק מלהזכר בהם..
בימים האלה של הטיול הסתדרנו ללא רכב עם טיולים ברגל וקצת אוטבוסים פה ושם, ואת הרכב שכרנו רק ביום האחרון עבור המשך המסלול.
ורגע קסם אקראי שזעק לתמונה במהלך אחת המנוחות מלון בברילוצה - קרחת לקרחת
יום 9 - פארק Llao Llao ויציאה לכיוון דרך 7 האגמים
ההשכרה של הרכב ארכה המון זמן למרות שהזמנו הכל מראש והתחלנו להתעצבן.. הרכב שקבלנו לא היה מה שציפינו. הוא היה בקבוצת הרכבים שהזמנתי אבל ציפינו לג׳יפ וקבלנו אוטו משפחתי עם בגאז ענק ומבנה מעט גבוה יותר מרכב רגיל. לא ממש היו ברירות או מכוניות אחרות והמשכנו עם מה שקבלנו. בדיעבד זה עלה לנו בשני פנצ׳רים בנסיעה מהירה מדי (לרכב כזה) בדרכים לא סלולות, ניסיונות כושלים לתקן את הפנצ׳ר בעיירות שכוחות אל ואף פנצ׳ריה או חנות שיש לה למכור צמיג שמתאים לרכב שלנו, נסיעה באצבעות שלובות ללא גלגל חלופי בתקווה שלא יהיה לנו פנצ׳ר שלישי ואז באמת הלך עלינו, כמעט להתקע בבוץ בכביש 40 האגדי, ובלוותר על חלק מהטיול בגלל חלק בוצי של הכביש שלא אפשר להמשיך לנסוע - אז ממליצה לוודא שבאמת מקבלים ג׳יפ אם יוצאים לקרטרה אוסטרל.
בתחילה נסענו ל- Llao Llao Municipal Park ונהנינו מהנופים המדהימים של האגמים הפעם ללא רכבל וגם בטמפרטורה נעימה בלי מעילים :)
לאחר ארוחת צהריים מאוחרת התחלנו בנסיעה בדרך 7 האגמים. הדרך עוברת בין ברילוצ׳ה עד סן מרטין ואורכת כ-4 שעות בנסיעה רצופה. בדרך יש המון מקומות מקסימים לעצור ולהנות מהם כך שאפשר לעשות אותה גם ביומיים.
בחצי השעה הראשונה זיו לא אהב את הנסיעה ולא הפסיק לבכות.. כבר התחלנו לחשוש מה יהיה עם הטיול הזה, מתוכנן לנו טיול עם ים של נסיעות. אחרי כחצי הוא התרגל והבין שזה הולך להיות הטיול אז כדאי שיהנה מזה וכך היה. בהמשך הטיול יצא שנסענו המון שעות, לפעמים גם 8 שעות ביום, עם עצירות קצרות להתמתח, להתחבק, לאכול והלאה.. זיו ישן המון וגם הביט המון מהחלון אל הנוף כמונו והקשיב למוסיקה ולדיבורים שלנו...
אחרי כשעתיים הגענו לנקודת העצירה שלנו - מלון Sol arrayan spa המהמם בעיירה villa la angostura.
יום 10 - דרך 7 האגמים
הדרך מ-Villa (שהארגנטינאים הוגים ויז׳ה) עד סן מרטין היא כשעתיים ועוברת דרך המון אגמים. אולי הם רק 7 אבל הם מתפתלים בצורות שונות ולכן זה מרגיש כמו המון. כל אגם והצבעים שלו, ההרים והעצים שסביבו, ועם פינות החמד שלצידו. ליד רובם רק עברנו או עצרנו לצלם, וליד אחד מהם גם עצרנו למנוחה ורביצה.
את הדבר הצהוב שאתם רואים בתמונה הזמנתי במיוחד מחו״ל לקראת לנסיעה כי לא מכרו את זה בארץ והייתי משוכנעת שיהיה להיט במקומות שבהם לא תהיה מיטת תינוק, או שנרצה מיטה עבורו בחוץ וצל ורשת יתושים ומזרן מתנפח ומה לא.. - בפועל מיותר לחלוטין וזה בערך המקום היחיד שהשתמשו בזה וגם שם לא היה צורך. טיול ראשון עם הבייבי ואני עפתי על ציוד - מאז כל טיול נוסעים עם פחות ופחות דברים :)
ככה יותר כיף!
ואפילו ראים סוסים בצד הדרך ככה סתם בכל הצבעים.
בעיירה סן מרטין התמקמנו בבד אנד ברקפסט חמוד בשם In Hostería La Posta Del Cazador. הסתובבנו קצת בעיירה למרות שאין שם ממש מה לעשות, חוץ מלאכול עוד בשר מצוין ב- Don florencio עם סטייק פילה ברטב יין שבני לא שוכח עד היום.
חדי העין יבחינו בהתרגשות בעיניים של בני מהפילה ברוטב יין שלו, וזה בטבעיות בלי החיוך המלאכותי שהוא רגיל שאני מצפה לו כשאני מצלמת. ובשבילי חלמון נוזלי על פילה רך... מממ :)
יום 11 - הר געש lanin והמון נסיעה דרומה עד אל בולסון
את הבוקר פתחנו בנסיעה עוד צפונה (למרות שהמסלול היה דרומה) כדי לראות את הר הגעש lanin וסביבתו. הדרך הייתה יפהפיה וגם הר הגעש המושלג בפסגתו.
הדרך לקחה לנו יותר זמן משחשבנו כי היא לא הייתה סלולה, ומצאנו את עצמינו לפני דרך ארוכה נורא אל היעד שלנו באל בולסון - כ-5 שעות נסיעה משם (וכבר היה צהריים..).
(שתי סיבות למה דרך יכול לקחת הרבה יותר זמן מאשר בגוגל מפס, בתמונה אחת)
מכאן הנסיעה הייתה ארוכה ומתישה (אבל סלולה!) ונסענו אותה כמעט דוח לגמרי למעט עצירת קפה קטנה, ובסביבות 8 הגענו לאל בולסון.
למה היינו חייבים להגיע ולא עצרנו איפשהו במקום אחר בדרך? כי זה היה ה-24.12 ערב הכריסמס והזמנו מקום באיזה חווה/מסעדה/בר מקומי למסיבת כריסמס :)
המסיבה לא הייתה להיט אבל הרגשנו שניצחנו את המערכת, יושבים שם לארוחת כריסמס עם זיו, בין מלא תיירים שצעירים מאיתנו בעשור...
את הלילה בילינו בסוג של צריף ישן (שהוזמן בbooking!) בחצר האחורית של איזו משפחה :)
יום 12 - כניסה לקרטרטה אוסטרל, חצייה לצ׳ילה, ונסיעה עד puyuhuyapi
ארוחת בוקר
יצאנו מאל בולסון בהתרגשות לחצות את הגבול לצ׳ילה להתחיל את הדרך שנחשבת אחת היפות בעולם ה- Carretera Austral. הדרך מתחילה ב-Puerto montt בצ׳ילה ומסתיימת בVilla ohiggins בארגנטינה לאחר 1240 ק״מ.
חצינו את הגבול לצ׳ילה במעבר הגבול של Futaleufú שנמצא כשעה נסיעה מאל בולסון
(צהריים לנו ולזיו לפני מעבר הגבול של Futaleufú)
ולאחר עוד כשעה התחברנו אל הקרטרה - כביש 7. משם נסענו עוד כ3-4 שעות עד ל-puyuhuyapi נסיעה שעל המפה נראית כפחות משעתיים, אבל הדרך לא סלולה ואי אפשר לנסוע מהר מדי.. או לפחות כך הבנו אחרי הפנצ׳ר הראשון שלנו :)
הדרך כולה הייתה מרהיבה, כל רגע יפה יותר מקודמו, ואף נפש חיה באיזור. רק אנחנו והטבע. ההרים העצומים ממערב עם שלג בפסגות, אגמים, ומזג אוויר לא החלטתי בין שמשי לקודר שמחליף לנו האווירה בתמונות.
גם תמונות לא יתארו את התחושה..
הדרך ברובה הייתה לא סלולה, והיה לנו מרחק לא קטן לגמוע עד לעיירה שאלינו נסענו. הרגשנו
שזה קטן עלינו ועל הרכב הלא ג׳יפ בעליל שלנו ונסענו כאילו אנחנו בכביש ודי מהר זה עלה לנו בפנצ׳ר. החלפנו לגלגל חלופי והמשכנו מכאן הרבה יותר לאט תוך שאנחנו מתפללים שלא יהיה לנו עוד פנצ׳ר, כי אנחנו באמצע שום מקום ואין לנו עוד גלגל. ראינו במפה שבדרך לעיירה שלנו יש עוד איזו עיירה קטנה וקיווינו שנמצא שם פנ׳צריה אבל כשעברנו שם ראינו שה״עיירה״ על המפה היא רק כמה בקתות בודדות.
לבסוף אחרי נסיעה ארוכה שמחנו להגיע ל-Puyuhuyapi ולהשתכן במלון משפחתי מקסים וכיפי - Hosteria Alamena.
יום 13 - Puyuhuyapi
העייריה פיויוהאפי היא עיירה קטנה ומתוקה בין ההרים והיא מסתכמת פחות או יותר ברחוב אחד ראשי ועוד כמה רחובות קטנטנים. הדבר הראשון שיצאנו לחפש הוא פנצ׳ריה כדי לתקן את הצמיג שלנו. באכסניה שלחו אותנו ל-Gomeria.
עם אשתו של בעל הפנצ׳ריה והילדה שלהם :)
ניסיון התיקון הוכרז ככשלון כשמענו את הפנימית מתפוצצת :/ ניסו לתקן אותה ללא הצלחה, וגם לחפש לנו צמיג אחר במקומו אבל לא היה להם שום דבר שמתאים לגלגל שלנו. פנצ׳ריה או חנות אחרת אין במרחק 250 קילומטרים משם בעיירה Coyhaique. שיהיה לנו בהצלחה לנסוע ככה בלי ספייר עוד יומיים :) השלמנו עם הגורל והמשכנו בטיול.
התסתובבנו קצת באיזור העיירה והנופים השלווים שלידה, ואכלנו פיש אנד צ׳יפס במסעדה מקומית קטנה. טעים, אבל לא כמו הבשר של ארגנטינה :)
אחה״צ נסענו למעיינות חמים בשם Termas Ventisquero שנמצאים חצי שעה מהעיירה. אין לתאר את החוויה הזו. ג׳קוזי טבעי של מים חמים ונעימים בבריכות שונות, באמצע הנוף הפראי הזה ממש על האגם. הורדנו את העגלה למטה ככה שזיו ישב בעגלה ונהנ מהנוף לידנו בזמנו שאנחנו טובלים במעיינות. בשלב מסוים גם ירד קצת גשם.. אחרי המים החמים עוד העזנו וקפצנו לאגם הקפוא כמנהג המסורת.
(קפצנו בתורות למים הקפואים ברררר)
סיימנו את היום בארוחת ערב במסעדה בעיירה באווירת קריסמס.
יום 14 - המשך הקרטרה עד ל- Coyhaique
נפרדנו מהמלון המקסים שלנו עם ארוחת בוקר סטנדרטית של ביצים, ירקות, לחם, גבינה ונקניקים. בארוחת הבוקר אכל איתנו מטייל איטלקי שממש התרעם על העובדה שאין שום דבר מתוק בארוחת הבוקר. הוא היה ממש נסער - מה זאת אומרת ארוחת בוקרלא מתוקה. בעלת המקום הלכה בשלווה וחזרה עם עוגה home made במיוחד בשבילו :)
יצאנו לנסיעה של 250 ק״מ בנסיעה איטית ובטוחה כי אסור בשום פנים שיהיה לנו עוד פנצ׳ר. כמה שעות של נסיעה דרך נופים יפים ורוב הדרך לאורך נהר מתפתל.
הגענו לעיירה Coyhaique שהייתה גדולה יותר מהעיירה הקודמת שישנו בה, זה היה שבת בצהריים ונסענו ישר לחנות הצמיגים כדי לקנות צמיג חדש. הגענו למזלנו רבע שעה לפני שהם סוגרים לוויקנד והתחדשנו בצמיג.
התמקמו במלון Dream patagonia עם חדר מפנק ויצאנו לסיבוב בעיירה. אכלנו במסעדה חמודה ואחרי הרבה מאד ארוחות שכללו מעט מאד ירקות, היה תענוג לאכול סוף סוף סלט כמו שצריך.
חזרנו לנוח במלון ולתת לזיו קצת זמן רצפה :)
יום 15 - המשך הקרטרה עד Puerto Río Tranquilo
בבוקר נהנינו מארוחת בוקר fancy במלון ויצאנו לדרך.
הייתה לנו נסיעה ארוכה לעשות עד לסוף הקרטרה ולכיוון חציית הגבול חזרה לארגנטינה.
את הלילה הזה השארנו פתוח כי לא ידענו כמה בדיוק נספיק לנסוע ובדיעבד היה לא פשוט למצוא מקום...
עצרנו בנקודות יפות להתאוורר ולצלם, בלי תכנונים. לכל אורך הדרך כמעט ולא רואים אף נפש חיה, לעתים עוד כמה מטיילים בודדים וזה חלק אדיר מהחוויה.
הגענו לpuerto rio tranquilo והאטרקציה העיקרית של המקום היא שיט למערות שיש על האגם. אמרו לנו שבגלל מזג האוויר עוד לא יודעים אם יהיה שייט או לא.. חיכינו קצת ובסוף לא היה שיט באותו יום. מעבר לזה מדובר בכפר קטן ומנומנם שאין בו ממש מה לעשות.
חיפשנו לנו מקום לישון כי לא הזמנו כלום מראש.. במקום לא הייתה קליטה בשביל אינטרנט אז היינו צריכים ללכת בold fashion way ולשאול אנשים. בסוף הגענו לבקתה פשוטה עם מיטה זוגית שעליה ישנו שלושתינו. זה היה המקום הכי פחות ׳מפנק׳ שישנו בו בטיול אבל היינו עייפים ורצינו מקום להניח את הראש ולהמשיך הלאה בבוקר. לזיו זה היה ממש לא איכפת :)
יום 16 - החלק האחרון של הקרטרה וצ׳יל מול הנוף
קמנו לבוקר יפהפה וגילינו מחדש את האגם שעליה שוכנת את העיירה ונבלה את רב היום לצידו. הכחולים והאפורים של אתמול התחלפו בטורקיז ותכלת ונהנו מכל רגע בנסיעה.
הרוח עשתה לי ראש טרול :)
נסענו כשלוש שעות עם עצירות פה ושם לתמונה והגענו לכפר נופש מפנק שבו הזמנו את הלילה הבא - Patagonia Acres Lodge. גילינו שם מגרש גולף פרטי ויצאנו לשחק קצת בין השדות והכבשים.
אחר הצהריים בילינו ברביצה במלון ונהנינו מהנוף המשוגע מהבקתה שלנו. היה שם גם חדר עם משחקים וגילינו שאפשר לשחק פינג פונג גם עם מנשא.
המקום הזה פשוט קסום ואם לא היו לנו תכניות להמשך אפשר לגמרי להשקע שם לכמה ימים.
יום 17- חציית הגבול חזרה לארגנטינה ונסיעה ארוכה עד Gobernador Gregores
נפרדנו בבוקר מהמקום עם עוד קצת תמונות וארוחת בוקר במיוחד עבורנו כי היינו שם כמעט לבד, ויצאנו לדרך. הייתה לנו נסיעה של כשעתיים (עם עצירות צילום לקחו יותר) לאורך האגם עד למעבר הגבול chile chico שבצידו הארגנטינאי los antiguos ואז עוד 6 שעות! עד ל- gobernador gregorees. יום נסיעה.
הנופים בצד הצ׳ילאני לאורך האגם המשיכו להדהים אותנו כל הדרך.
החלפת חיתול באוטו - כשאין ברירה:
הנוף המדהים של צ׳ילה התחלף בשממה גדולה בצד הארגנטיאני. זו הייתה נסיעה ארוכה ארוכה על כביש 40 המפורסם עם שום דבר בדרך ושום מקום נורמלי לעצור לתת לזיו להתמתח קצת.
בלית ברירה - מתמתחים בתחנת דלק ;)
אחרי נסיעה ארוכה הגענו לבסוף למלון . שאלנו אם יש איזה מקום שאפשר לבשל בו כי לא היה איפה לאכול בחוץ בסביבה וקבלנו לרשותנו את השימוש במטבח הענק של המקום. תמיד היו איתנו באוטו קצת מצרכים, נשנושים, וכמובן יין!
יום 18 - הרפתקאות בבוץ בכביש 40 ושינוי בתכניות
מהמלון היינו אמורים להמשיך בכביש 40 דרומה, ולבלות כמה ימים בel cheltan. אולם תכניות בצד ומציאות בצד, ובמקום המדברי הזה שבו לא יורד אף פעם גשם, ירד גשם דווקא אתמול.
כביש 40 המיתולוגי, שלא סלול בחלקים שלו וספציפית גם בחלק הזה שדרומה לgobernagor נהיה גוש של בוץ ואנחנו כמעט נתקענו.
התחלנו בנסיעה ואמרנו שננסה לצלוח את זה, אבל אחרי כשעה של נסיעה נקלענו לאיזור בוצי והתחלנו להתחפר. נמצאים באמצע שום מקום ורחוק מכל גרר פוטנציאלי, מכוניות בקושי חולפות, ועם תינוק באוטו... נהיה טיפה מלחיץ. ניסינו שלא להחמיר את המצב ולא להתחפר עוד יותר ושלפנו זכרונות מהסרטים - התחלנו לקושש ענפים לשים מתחת לגלגלים כדי לצאת מהבוץ ובפוקס של החיים זה הצליח. מיד אחרי זה - עוד איזור בוצי ושוב מתחילים להחתפר... למה התקמצנתי והזמנתי אוטו מעפן (שהובטח להיות גבוה במיוחד) ולא ג׳יפ נורמלי? מה עושים? בני בא עם תכנית של נהג מרוצים ואני חצי מתלהבת חצי מבוהלת תומכת ויוצאת עם זיו מהאוטו רק ליתר בטחון (למקרה שהוא מתהפך). התכנית - לצאת מהנתיב שלנו דרך תל הפרדה בשיפוע מחריד על הנתיב הנגדי שהיה בוצי פחות. יכול להיות שבראש שלנו זה נראה מפחיד יותר, אבל אני כבר לגמרי ראיתי אותו עושה 360 מעלות עם האוטו. את חוויה הזו אמנם לא צילמתי, אבל אנחנו לא נשכח. בני עשה את זה כמו גדול והצליח לצאת בטיסה מהבוץ (אסור לעצור כדי לא לשקוע!) ולהמשיך בטיסה בעליית משוגעת לנתיב הנגדי.
מכאן היינו צריכים לקבל החלטה. להמשיך בנסיעה על כביש 40 דרומה אי אפשר היה. לחכות יום בעיירה - לא בטוח שיעזור. הגשם יכול להמשך והבוץ יכול להשאר גם כמה ימים. להתקע שוב ממש לא התחשק לנו והרגשנו שמתחנו את המזל שלנו מספיק והגיע הזמן להיות הורים טיפה יותר אחראיים :)
החלטנו על שינוי בתכנית, לוותר על ההמשך בכביש 40, ולנסוע בכיוון אחר לחוף המזרחי לכיוון santa cruz ומשם לעקוף בכביש 5 (דרך ארוכה בערך פי 5 נסיעה מהמתוכנן) עד לאל קלפטה. הדרך הזו לקחה לנו כמה ימים ועלתה לנו בלפספס את אל צ׳לטן, אבל הרווחנו חוויה ספונטנית ומקומית במקום.
אז עשינו דרך ארוכה מזרחה ועצרנו לישון במקום אקראי בדרך.
יום 19 - הפארק הלאומי מונטה לאון ונסיעה נסיעה נסיעה דרומה עד Rio gallegos
בבוקר נסענו לראות פינגווינים ועוד מיני חיות. קבלנו הנחיות שיש בפארק גם פומות ומה לעשות אם רואים אחת (לא ראינו).
ראינו נוף אוקיינוס יפה ופינגווינים קטנים וחמודים, על זיו זה לא עשה רושם.
בהמשך הדרך דרומה ראינו גם אלפקות לצידי הדרך או חוצות מולנו וזה היה ממש ממש מגניב.
משם נסענו דרומה עד ל- rio gallegos וישנו במקום קטן בדרך.
יום 20 - נסיעה נסיעה נסיעה, הגעה ל El Calafate
עוד יום נסיעה ארוך מערבה ואחה״צ סוף סוף הגענו ל-el calafate. במקום בדוח הקפנו את חצי מדינה להגיע - אבל הגענו והיינו נרגשים. שמחנו לגלות עיירה מתוירת וחמודה, עם שפע של מסעדות ובתי קפה וכמובן את כל פלאי הטבע והקרחונים בסמוך אליה..
התמקמנו שם במלון החמוד Kosten Aike ל-4 לילות.
יום 21 - קרחון Perito moreno
נסענו לראות את אחד הקרחונים הכי מפורסמים בעולם ה-perito moreno. יש משהו עוצר נשימה בלראות את המחזה הזה. כמו גל ענק של של מים שעצר בבת אחת, ופשוט נשאר ככה כחומה עצומה של קרח. האמת היא שהוא לא נשאר סתם כך והקרחונים זזים ומשתנים מאד משנה לששנה. את הקרחון אפשר לראות מזויות שונות בדרך כשמתקרבים אליו עם הרכב, וגם בנו מסלול הליכה יפה שמגיע ממש למרגלותיו.מעניין איך הוא יראה בפעם הבאה שנגיע לשם.. היה קשה לבחור את התמונות כי יש כל כך הרבה..
ובערב אכלנו במסעדה בשר נהדרת כמו בברילוצ׳ה ובואנוס, שתינו יין וחגגנו את הימים האחרונים של ארגנטינה. זיו ישן לצדנו בעגלה..
יום 22 - שייט קרחונים
באיזור הזה של דרום ארגנטינה יש הרבה מאד קרחונים. היום יצאנו ל שייט בסירה כדי לראות עוד מהקרחונים הללו, ומזוויות אחרות. הזמנו את הטיול דרך המלון עם rios de heilos express וזה כלל איסוף מהמלון ב7:30 בבוקר, הסעה לנקודה שממנה מתחיל השייט כ-50 ק״מ משם ב- punta bandera ושייט דרך brazo norte, canal and glacier upsala, canal and glacier spegazzino וחזרה ל- punta bandera. את מרבית השייט העברנו בתוך הסירה וצפינו בנופים המדההימים מהחלונות הגדולים, ובחלקים נבחרים יצאנו גם ההחוצה. בחוץ היה קפוא רב הזמן, ובמיוחד עם הרוח והמים, אבל יש נופים שהיה שווהה לצאת בשבילם. תוך כדי השייט עוברים ליד גושי קרח שצפים ושטים להם במים, והרים שחלקם ירוקים ומיוערים, וחלקם מושלגים. ליד הקרחונים נעצרנו ממש קרוב וזה היה מרהיב. גם הפעם - כנראה ששהגזמתי עם כמות התמונות אבל קשה להפסיק להתפעל מזה.
וכמובן בערב עוד בשר ויין במסעדה הנהדרת Parilla don pichon. הפעם זיו התחיל איתנו ער ורק אחר כך נרדם בעגלה. השולחן לידנו לא הפסיק לרכל עלינו ברוסית ולא ידע שאני מבינה הכל ואנחנו מרכלים עליהם חזרה בעברית :)
יום 23 - אל קלפטה וטיסה לבואנוס
היום בצהריים הייתה הטיסה שלנו לבואנוס איירס. עשינו סיבוב קטן בקלפטה ובשמורת טבע קטנה עם כל מיני אגמים ומיני ציפורים בתוך calafate וזזנו להתארגן ולשדה. החזרנו את הרכב השכור ששימש אותנו מברילוצ׳ה ועלינו על הטיסה.
מאוחר בערב הגענו למלון שלנו Esplendor Palermo Soho הפעם בשכונה פלרמו של בואנוס.
ימים 24-25 - בואנוס איירס
בילינו את היומיים האחרונים שלנו בבואנוס בשיטוט רגוע בעיר, נהנים משכונת פלרמו הצבעונית ובתי הקפה שלה, מקומות שעוד לא היינו בהם. מזג האוויר היה חמים והיה כיף ללכת שוב עם קצר אחרי התקופה של הפליזים. הגענו גם למרכז ולנמל. בקרנו שוב במסעדות שאהבתי מהביקור הקודם וגם אכלנו בנמל ב - Cabaña Las Lilas שהומלצה לנו על ידי החברים ואכלנו שם את הבשר הכי טוב שאכלנו ever (והתחרות הייתה קשה בטיול הז).
בליל היום השני נפרדנו ועלינו על טיסת לילה למדריד...
ממשיכים להתאמן על להתהפך בשדה :)
בקושי נכנס לבסינט :)
ימים 26-28 מדריד
כשרק תכננו את הטיול בני מאד רצה לשבור את הטיסה הארוכה עם עצירה במדריד, גם בהלוך וגם בחזור. בהלוך זה היה רק ללילה והמשכנו ובחזור כבר נשארנו לעוד 3 ימים של חזרה מדורגת מהחלום של ארגנטינה. על מדריד אכתוב בהזדמנות אחרת אבל היו אלה 3 ימים שמשיים ומקסימים ברחובות המדהימים שלה עיר, בפארקים הנהדרים שלה והמון אוכל טוב (אבל אל כמו בארגנטינה!).
וזהו. ככה נגמר לו הטיול המופלא הזה. הלוואי שנחזור לשם שוב...
מה לארוז ?
היום אנחנו כבר מתורגלים ויודעים לארוז מינימלי - אבל אז היה הטיול הראשון שלנו עם בייבי וארזנו איתנו המון המון דברים. כל כך הרבה דברים מיותרים כמו אמבטיה מתנפחת, מיטת תינוק מתקפלת, קשת צעצועים לעגלה, משטח פיקניק, ועוד מלא שטויות שבדיעבד ממש לא היו נחוצים..
תמ״ל? חיתולים? מגבונים? אנחנו הבאנו הכל לכמה הימים הראשונים כדי שלא נצטרך להתארגן בלחץ. אחר כך בסופר כבר חידשנו מלאי להכל ובאמת שלא חסר שם כלום. אמנם לקנות תמ״ל במקום הסימילאק שהנגמר היה כמו לפתור משוואה במאה נעלמים - אבל צלחנו את זה. עמדנו חצי שעה מול המדף בסופר להחליט איזה לקנות כי לא היה שם שום ברנד מוכר, מלא מותגים מקומיים, הסברים רק בספרדתית ולכן תבין מה נחשב טוב ולא בלתי סטנדרטי. מתרגמים את האותיות הקטנות בגוגל טרנסלייט, עם פלאשבקים לתרגום תפריטים בסין, עד שהלכנו על האסטרטגיה של ללכת על התחליף הכי יקר בהנחה שהוא יהיה הכי נורמלי. נרשמה הצלחה.
מיטת תינוק הייתה בכל המקומות שישנו בהם למעט אחד, ותמיד בקשנו את זה מראש.
מקלחות עשינו כשאחד מאיתנו מחזיק את זיו עליו ומתקלח איתנו והשני עוזר.. זה היה יותר קל ונח מאשר האמבטיה המתנפחת שהייתה לנו במזוודה.
בקבוקים מלאנו בכל בוקר במים רתוחים בדיוק לכמות שצריך במלון או בחדר אם היה קומקום. תמיד מלאו לנו את הבקבוקים בכיף. במהלך היום הכנו כשצריך בטמפרטורה שבה הם היו (בדרך כלל קרים). בדרך כלל אכל שניים והשלישי היה ספייר. היתר היה בהנקה. את היין ששתינו בכל ערב שתיתי אחרי הנקה כשההנקה הבאה היתה המון שעות אחר כך בבוקר.
בגדים חמים חובה במיוחד לאיזור הקרחונים אבל לא רק, בכל מקום גבוה עם רוח היה קפוא. אבל אין צורך בשום דבר מיוחד.. פליז כובע ומעיל עושים את העבודה. מעיל דק חוסם רוח היה מאד שימושי ואם צריך פליז מתחתיו. לזיו שכבה חמה ועבה מעל הבגדים + שמיכה לעגלה עשו את העבודה. קבלנו בהשאלה גם סוג של חרמונית אבל השתמשנו בה רק פעם פעמיים וזה היה יותר מסורבל משימושי.
עגלה טובה עם גלגלים טובים שנח ללכת איתה גם על מדרכות משובשות לדעתי הן מפתח להנות בטיול הזה. יותר מאשר עגלה קלה שמתקפלת למשהו קטן. בטיסות מוסרים את העגלה בגייט ומקבלים אותה ביציאה מהמטוס ואין בה בעיה.