סופש מדברי בערנדל

בין גל קורונה ראשון לשני בחג שבועות יצאנו לסופש קסום במדבר. שני לילות בסה"כ אבל ניתוק מוחלט, ממש כמו טיול בחו"ל, ועם חוויות רבות שישארו איתנו.

הכל התחיל מפוסט שקראתי על מקומות לינה מיוחדים בארץ, ראיתי את התמונות של חוות ערנדל - מלון בוטיק וידעתי שאני חייבת להגיע לשם. יצרתי קשר עם המקום והכל היה תפוס אז הזמנתי מקום אחר בערבה. ממש כמה ימים לפני הנסיעה, בקארמה הכי טובה שיש, מישהי פרסמה שהיא מבטלת נסיעה לשם בדיוק בתאריכים ברצינו, ומיד הזמנתי במקומה. יצאנו בחמישי בבוקר בשעה 8 מתל אביב דרומה ותוך שעתיים הגענו לעין בוקק.

עין בוקק - מסלול בתוך הנחל החניון של עין בוקק נמצא ממש ממול לכביש ממלון הרודס, ומהחניון נכנסים מיד לנחל. המסלול קליל ומתאים מאד לילדים קטנים (לא נגיש עם עגלה). ההליכה כולה או בתוך מים מאד רדודים או לצד הנחל אז כשאי לבוא עם בגד ים ונעלי ספורט או סנדלים נוחות למים. הילדים שלי הלכו עם סנדלים והתלוננו מלא שנכנסות להם אבנים וכל רגע היינו צריכים לעצור להוציא עד שהם התרגלו, אנחנו המבוגרים היינו עם נעלי ספורט וזה היה הכי נח שיש. לאורך המסלול יש מפלונים קטנים שהילדים יכולים להתגלש בהם, בריכות קטנות ובסוף גם ברירה גדולה יותר. הנוף בתוך הקניון מקסים, צוקים וסלעים גדולים, מים קרירים ונעימים, והרבה ספייס. חוזרים באותה הדרך שהגעתם, משהו כמו חצי שעה, אנחנו בילינו שם סה"כ כ3 שעות והילדים רצו להשאר שם לנצח!משם נסענו 2 דקות לצהריים במקדונלדס, והמשכנו דרומה עוד כשעה וחצי לכיוון חוות ערנדל.

חוות ערנדל אין מספיק מלים כדי לתאר את המקום הקסום הזה. תחושת שומקום אמיתית. פשטות מוקפדת בעיצוב. חצר מפנקת עם פינת ישיבה ושכשוכית נהדרת, ונוף אינסופי להרים לכיוון ירדן. הילדים מיד קפצו לשכשוכית ואנחנו פתחנו בקבוק יין והתרווחנו מול הנוף.

למחרת החלטנו שיהיה יום של שלווה ומנוחה. קמנו לא הרבה אחרי הזריחה (ילדים של בוקר) וראינו איך השמש עולה לה מעל ההרים ומתחילה לחמם לנו את מי השכשוכית. ארוחת הבוקר של המקום מאד מאד טעימה, ומוגשת במסעדה גדולה ומרווחת. אפילו משחקים יש שם והילדים והמון מקום לשחק.

נחנו, רבצנו, שחקנו, שכשכנו, נשנשנו, שתינו, בהינו בנוף הקסום אבל כרגיל הקוצים בטוסיקים של כולנו לא נתנו לנו מנוח והחלטנו על קפיצה קצרה לאילת, בכל זאת אנחנו 40 דקות מאילת ולא בקרנו באילת שנים רבות... אז יצאנו לסיבוב.

אילת בשל הקורונה הייתה סגורה כולה, כולל האקווריום וריף הדולפינים, אז החלטנו לקנות שנורקלים ולבקר באחד החופים. מאחר והחופים היו הדר הפתוח היחיד בעיר היה סיוט למצוא מקום לחנות, החופים היו מפוצצים, אבל בסוף מצאנו פינה. טבלנו במים הקפואים, והילדים שמתים על הים והולכים לים המון, לא זרמו.. אולי בגלל הקור של המים ואולי סתם במקרה, אבל אחרי טבילה קצרה זזנו. התפנקנו במילקשייקים של יטבתה וחזרנו לערנדל לעוד קצת שכשוכית, ארוחץ ערב, ונופי שקיעה יפהפיים.

בשבת הגיע הזמן להפרד מהחווה וזה היה לא פשוט. משכנו את הזמן בעצלתיים ויצאנו בצק אאוט מאוחר ב12 לכיוון תמנע - 25 דקות נסיעה משם. הפעם האחרונה שהייתי בתמנע הייתה בטיול תיכון וכל כך חיכיתי לחזור..

שמורת תמנע פארק תמנע - Timna Park שמורת טבע כל כך מיוחדת, לא נופלת ביופיה משמורות בחו"ל שנסענו אליהן לפעמים ימים שלמים או טסנו אליהן במיוחד. וכאן מסתתר המקום המיוחד הזה במרחק רק כמה שעות נסיעה. בכניסה לשמורה מקבלים מפה עם ציון כל המקומות המעניינים ויש מסלול לרכב שעובר ביניהם, כאשר בכל מקום עוצרים עם הרכב והולכים הליכה קצרה של 5-10 דקות. מצוין ל*לא מטיבי לכת שכמותנו ולילדים שלא מצטיינים בהליכות ארוכות. כל נקודה שם הייתה חגיגה לעיניים ולמצלמה. יש את הטרחה המפורסמת שכולם מכירים אבל חוץ ממנה גם תצורות סלע מקסימות בכל הצבעים, מערות מתחת לאדמה שאפשר לזחול בתוכן ולהציץ החוצה, קשת סלע גדולה שאפשר לטפס לתוכה בסולם יתדות (עם הקטן בן שנתיים וחצי במנשא, הגדול בן חמש וחצי טפס לבד). אינסוף תמונות יש לנו משם וקשה לבחור רק כמה כי הכל כל כך יפה. הילדים נהנו ממש והיינו שם רק שעתיים. בסוף קינחנו בארטיקים ליד האגם של הפארק ויצאנו חזרה לתל אביב.

הנסיעה הבית לתל אביב ארכה כ4 שעות והילדים היו מעולפים מהחום ומהטיולים, אז תום ישן את רוב הדרך וזיו נהנה ממלא זמן טאבלט. חזרנו הביתה בסביבות 7 בערב עמוסים בחוויות מהממות 😀 למחרת זיו התרגש להראות בגן את התמונות מהטיול המיוחד שעשה, ואני הרגשתי שחזרתי מחו"ל 😎